"[...ובעודו גוהר] מעל הגוף הדקיק, חילחל לנחיריו ניחוח זיעת האימה שקלחה מגופה של ראשל בשצף תוסס. הארומה הממה אותו כליל. גירגור גרוני נילווה לנשימותיו ועיניו הצטעפו. הו, ליקר ערמומי של פירות טרופיים! איי, קרם דה - קסיס ארסי! הידד, מתיקות שתלטנית, מזוקקת, ללא שמץ מליחות או קורטוב חמיצות! מעודו לא חווה הרוזן בתלקחות כמו זו שהבעירה בו המתיקות הזו [...] בושם טורף - בשר, מטלטל כמו אפילפסיה [...] סם זימה יאה להוד נחיריו הקדושים של האפיפיור!" (מתוך זיעה מתוקה) זיעה מתוקה, ספרה היחיד של האמנית הבלגית - היהודייה ז'וסטין פראנק, מציע מיזוג שערורייתי של ארוטיקה ויהדות, סוריאליזם ופורנוגרפיה. אורדוקאס, רוזן נהנתן ועשיר, מתמסר לראשל, יתומה יהודייה בעלת כישרון גאוני לזימה ולפשע. בהדרגה, הופך הרומן למסע הזוי של תענוגות שמוליכה אותו עוצמה נשית פלאית. מהדורה זו כוללת גם שני טקסטים רחבים של רועי רוזן: ביוגרפיה של פראנק ומאמר מחקרי, ובו פרשנויות מאלפות וסותרות של הזהות הנשית ביצירה, ושל מובני היהדות כפי שהיא מיוצגת בהקשר חריג זה. ז'וסטין פראנק (נולדה באנטוורפן, 1900), הגיעה לפאריס בשנות העשרים וחברה לסוריאליסטים. ב - 1934 היגרה לפלשתינה. מצבה הפיסי והנפשי הידרדר בהתמדה, וה - 1943 נפטרה בתל - אביב. רועי רוזן (נולד ב - 1963) הוא אמן, סופר ומרצה. ספריו הקודמים הם פנים משונות (לילדים) ולוסי....

בימים כתיקונם יונה צימר היא ספרנית המתגוררת בתל-חורף, כרך ישראלי שעושרו וזוהרו מושכים אליו טיפוסים אפלים, נבלי-על ועברייני רקק. אולם כשהפשע גואה ומאיים על שלומה של תל-חורף ועל הצדק מגיחה מבעד לתחפושת הספרנית ציונה, גיבורת-העל של העיר. אך לא לעולם חוסן. "הגוסס", הוא יהודה זאכרטורט, גדול הארכי-פושעים שידעה תל-חורף, רוקם מזימה שאפתנית, וכדי להוציאה לפועל עליו לגלות את נקודת התורפה של ציונה, שאינה גיבורת-על שגרתית: לצד כוחותיה הרבים וחוש ריח חסר תקדים בחדותו, היא סובלת מעישון בשרשרת, מצריכה כפייתית של קפה וסוכר ומכמה בעיות אופי לא קלות. בשפה בארוקית, גדושה ופיוטית, מתחקה רועי רוזן אחר הרפתקאותיה של ציונה בסבך הקורים הנטווים סביבה וסביב דמויות צבעוניות אחרות מחיי העיר - אידה ופרידה, זוג לוחמות הצדק שפרשו עליה את חסותן מינקותה; די.ג´יי דבש, העבריינית המוזיקלית; רענן צוקר, סגן ראש העיר ואשף המין; וקצין המשטרה רוברטו ("הלחשן") כנאפה, המאוהב בציונה בחשאי. על פני הדברים הרומן ציונה™ הוא עיבוד של סדרת הקומיקס "ציונה", וככזה, שלדו העלילתי מציית לכללים העקרוניים המנחים יצירת קומיקס: עלילה עוצרת נשימה, קצב אירועים קדחתני, דימויים חזקים המשכפלים את עצמם שוב ושוב. אולם זוהי רק תשתית של יצירה מורכבת, רבת רבדים ופנים. לאורך הרומן רועי רוזן הולך ומקצין את מנגנון השכפול הקומיקסי של יצירת דימויים עד כדי גרוטסקה: כך, למשל, מסתבר בהדרגה שלכל הדמויות אם מתה בעברן שאחראית לעיצוב גורלן בהווה. חשיפתו של המנגנון, העיסוק המודע בו והשימוש המופרז בו מקנים לרוזן כלי חדש ומערכת דימויים רעננה, המאפשרים לו לעסוק באומץ ובחדות במציאות הישראלית כפי שאנו מכירים אותה, או כפי שחדלנו, מרצון, להכירה. ציונה הוא ספרו הרביעי של רועי רוזן. קדמו לו הספרים "לוסי", "ז´וסטין פרנק - זיעה מתוקה" וספר הילדים "פנים משונות"....

115-1468 פנים משונות/רועי רוזן ... נעמי אלביסה אהבה דברים מוזרים, ולכן היא החליטה לשנות פנים. ערב אחד, בחדר האמבטיה, היא החליפה את עיניה בשתי מברשות שינים, עם משחה מעולה בשני צבעים. אחר-כך היא שמה מסרק במקום פה. הפנים שיצאו לה היו די משונות ונעמי אלביסה היתה די מרוצה. אבל אז......

"ציפור ניצבת במקום לא צפוי לחלוטין, נאמר ליד קבצן נכה ומחוסר בית הרובץ בכניסה לבנק ברחוב 72 מערב. הציוצים מושכים את תשומת לבך, וכך מתגלה, ממש שם, על המדרכה, שטר חדש של 20 דולר. דברים כאלה קורים ללוסי, כמו נסים זעירים בלתי מובנים, כמו בדיחות פרטיות של מישהו אחר. ידיד שכתב מכתבים אל המתים מת! יום אחד לוסי רואה שמונה אנשים בשמונה מקומות שונים ברחבי העיר, ולכולם כתם פחם על המצח! אבל נס מדהים כמו הבלחתה הפתאומית של אהבת חייו לא אירע מעולם." לוסי הוא ספר של הסוואות. הטקסט הקצר וחזותם התמימה של הרישומים הם כסות מתעתעת לסיפור רב רבדים של אהבה ובגידה. רועי רוזן הוא אמן, מחבר ומרצה. הוא מלמד באוניברסיטת תל אביב ובמדרשה למורים לאמנות. תערוכת היחיד שלו, "חיה ומות כאווה בראון", עוררה פולמוס פוליטי וציבורי כשהוצגה במוזיאון ישראל....

דמותה של האמנית וסופרת הזימה היהודיה-בלגית, ז'וסטין פראנק (1900-1943), ניצבת במרכזה של עשייה רב-תחומית המעסיקה את רוזן כחמש שנים. הקהל הישראלי נחשף לראשונה לז'וסטין פראנק דרך עבודות שהוצגו בתערוכה מלאך ההיסטוריה, במוזיאון הרצליה. לפני כשנה ראה אור הוצאת "בבל", הספר זיעה מתוקה, המכיל ביוגרפיה של האמנית, את הרומן הפורנוגרפי היחיד שחיברה, ומאמר עיוני המנתח את משמעות עבודתה. מקבץ מעבודות פראנק נודד מזה שנתיים במסגרת התערוכה המתנה, שם מוצגת פראנק לצד אמנים כמאן ריי, יוזף בויס ופליקס גונזאלס-טורס (התערוכה מוצגת בימים אלו במוזיאון ברונקס, ניו יורק). ואולם עד הנה נחשפו, מתוך עבודתה האמנותית של פראנק, רק רישומים של האמנית משנות העשרים. התערוכה הנוכחית, המשתרעת על פני חמישה מאולמות המוזיאון, מציגה כמאה מעבודותיה, רצף המתווה את עשרים ושבע שנות היצירה של פראנק – מ-1927 ועד 1943 – מבחר הכולל כעשרים ציורי שמן על בד, עשרות עבודות על נייר בטכניקות שונות, שלושה צילומים של האמנית, וטקסטים פרשניים. אופיו של הפרויקט, המעמעם את הקו המפריד בין מציאות ובדיה, תיעוד ופנטזיה, עבר והווה, הופך את כל מנגנון התצוגה-מעיצוב האולמות, דרך המסגור ועד לטקסטים שעל הקיר-לחלק אינטגרלי מעבודת האמנות. ...

קטלוג התערוכה במוזיאון לאמנות ישראלית רמת גן. סדרת המרטירים של רועי רוזן מבלבלת בעודפי המידע החזותי שלה. הגודל האחיד והעובדה שהמסגרת היא תמיד 'מנדורלה' (אליפסה דמוית שקד) הם חוקים הנכנעים כמעט מיד לקקופוניה של סגנונות ציור נושאים". מכיל רשימות מאת מבקרים שונים והדפסי צבע איכותיים. דו-לשוני עברית ואנגלית. ...