ז

ז'וסטין פראנק, רועי רוזן

סופר


1.
"[...ובעודו גוהר] מעל הגוף הדקיק, חילחל לנחיריו ניחוח זיעת האימה שקלחה מגופה של ראשל בשצף תוסס. הארומה הממה אותו כליל. גירגור גרוני נילווה לנשימותיו ועיניו הצטעפו. הו, ליקר ערמומי של פירות טרופיים! איי, קרם דה - קסיס ארסי! הידד, מתיקות שתלטנית, מזוקקת, ללא שמץ מליחות או קורטוב חמיצות! מעודו לא חווה הרוזן בתלקחות כמו זו שהבעירה בו המתיקו...






©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ