» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (18):
ספרי עיון,
אוניברסיטה משודרת,
רוצה לקרוא,
כללי,
יהדות, הגות והיסטוריה יהודית, עדות ישראל למכירה,
חסידות,
ספרים אלקטרוניים,
Y,
ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה למכירה,
יהדות ומחשבת ישראל למכירה,
לקריאה עתידית,
RTBCPT3,
היסטוריה ואנתרופולוגיה,
מתכנן לסיים/לקרוא בחצי השנה הקרובה,
לרכישה בקרוב ולקריאה מחדש,
יהדות,
ספרים שצריך לקנות,
קבלה, חסידות, משיחיות,
עוד ...
|
|
1.
|
|
ספר זה, רואה אור במסגרת הסדרה "עם ועולם – מפגשים בין תרבות ישראל ותרבויות העמים שהיא תכנית לימודים לחטיבה העליונה שפיתח המרכז להוראת מדעי היהדות של האוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף האגף לתכינון ולפיתוח תכניות לימודים, משרד החינוך.
ספר זה, הראשון מבין השניים המוקדשים לעת החדשה, מתמקד במפגש של היהודים עם תרבות החברה הסובבת במאות השמונה עשרה, התשע עשרה והעשרים במרחבי התפוצה היהודית. מרבית פרקי הספר מוקשים ליהודי אירופה, שבה התקיים עד מלחמת העולם השנייה הקיבוץ היהודי הגדול בעולם. מקצת הפרקים עוסקים ביהודים שחיו בארצות האסלאם ובארצות הברית....
|
|
2.
|
|
ספר זה משרטט קווים לדמותה של תנועת החסידות בשלבים הראשונים לצמיחתה. בניגוד לדימוי שרווח בעבר, כאילו היתה החסידות בראשיתה תנועה עממית שביסודה מניעים חברתיים, מוצגת כאן החסידות כתופעה שנושאיה הראשונים היו מיסטיקנים שסללו דרך חדשה בעבודת ה. הספר עוסק, בין השאר, בשאלות הבאות: האם ובאיזה מובן ניתן לראות בבעש"ט (ר ישראל בעל שם טוב) את מייסד החסידות? מה היו החידושים של החסידות באשר לדרך עבודת ה? במה שונים דפוסי הארגון וההנהגה שעיצבה החסידות מאלה שהיו נוהגים בחברה המסורתית? האם היתה החסידות מאלה שהיו נוהגים בחברה המסורתית? האם היתה החסידות תנועה משיחית, ומהי המשמעות של עליית החסידים לארץ ישראל? מה פשר המאבק שניהלו "המתנגדים" כנגד החסידות ואיזה תפקיד מילא הגאון מוילנה במאבק זה? הדיון בשאלות אלה מתבסס על המחקר ההיסטורי של החסידות כפי שהתפתח בעשורים האחרונים.פרופ עמנואל אטקס מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית. בין ספריו: "ר ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר" (הוצאת מגנס, תשמ"ב), "ליטא בירושלים - העילית הלמדנית בליטא וקהילת הפרושים בירושלים לאור אגרות וכתבים של ר שמואל מקלם" (הוצאת יד יצחק בן צבי, תשנ"ב), "יחיד בדורו - הגאון מוילנה דמות ודימוי" (מרכז זלמן שזר, תשנ"ח)....
|
|
3.
|
|
הדת והחיים - תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה הוא קובץ מאמרים הדן בשלבים שונים ובהבטים שונים של תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה.בקובץ שישה-עשר מאמרים,המשתרעים מן הבחינה הכרונולוגית על פני למעלה ממאה שנה:החל בהופעת 'מבשרי ההשכלה' במחצית השנייה של המאה
הי"ח וכלה בראשית התנועה הלאומית בשנות השמונים של המאה הי"ט.מן הבחינה התימטית מקיף הקובץ קשת רחבה של עניינים:שרטוט דיוקנם ומפעלם של משכילים יחידים מכאן,ותיאור וניתוח של תהליכים כוללים מכאן;גילויים ספרותיים ורעיוניים מכאן,ותופעות חברתיות ופוליטיות מכאן.
בבחירת המאמרים נעשה ניסיון להעמיד לרשות המעיין והחוקר מבחר מקיף,מאוזן ושימושי של מחקרים,המשרטט תמונת מחקר 'עכשווית'.
הדת והחיים כולל מאמרים הרואים אור לראשונה,אחרים המתפרסמים לראשונה בעברית,ומאמרים שכבר הופיעו בבמות שונות בעבר.את הספר חותמת ביבליוגרפיה מוערת ועדכנית על תנועת ההשכלה במזרח אירופה.מחברי המאמרים הם:עמנואל אטקס,שמואל ורסס,רפאל מאהלר,סטיבן ציפרשטיין,ישראל ברטל,מיכאל סטניסלבסקי,יהודה סלוצקי,עזריאל שוחט,צביה נרדי,שמואל פיינר,שאול גינזבורג,יוסף שלמון ושלמה בריימן.
עורך הספר,פרופ' עמנואל אטקס,מלמד באוניברסיטה העברית בירושלים,בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך....
|
|
4.
|
|
אם ראוי הבעש"ט לתואר ´מייסד החסידות´? האם אישיותו, דרכו בעבודת ה´ ומגיעו עם בני דורו הם שהניעו את התהליך שהביא לצמיחתה של התנועה החסידית? חיבור זה מנסה להשיב על שאלה זו בחיוב. השחזור של דמות הבעש"ט, כפי שהוא מוצע כאן, מתבסס על בחינה של שלושה היבטים בולטים בדמותו: בעל השם, ציבור ומיסטיקן. כל אחד מן השלושה מציין מעגל פעולה בחייו של הבעש"ט. והרי כמה מן השאלות הנדונות בפרקי הספר: מה היה מעמדם של המאגיה ושל בעלי השם בימי צמיחת החסידות? האם אפשר להצביע על קווים שייחדו את פעולתו של הבעש"ט כבעל שם? כיצד באה לידי ביטוי פעולתו של הבעש"ט כמנהיג ציבור? עם אילו אתגרים ניסה להתמודד ואילו אמצעים עמדו לרשותו? האם היו לבעש"ט יומרות משיחיות? מה חידש הבעש"ט בתחום עבודת ה´ ובמה נתייחדה חוויית הדבקות שלו מזו של חסידים ומקובלים אחרים? כיצד תרגם הבעש"ט את ההתנסות המיסטית שלו למישור התיאוסופי? למי ביקש הבעש"ט להנחיל את דרכו בעבודת ה´? מה היה טיבו של ´חוג הבעש"ט´? אילו אנשים נמנו עם חוג זה ומה אפיין את יחסי הגומלין בינו לבינם? מה היתה ההשפעה המצטברת של ההיבטים השונים בדמות הבעש"ט ובפעולתו על תהליך צמחיתה של החסידות?...
|
|
7.
|
|
יחיד בדורו: הגאון מווילנה - דמות ודימוי, דן בר' אליהו בן שלמה זלמן (1720-1797), 'הגאון מווילנה' (הגר'א), שהיה לאגדה עוד בחייו.
לאחר מותו הלך והתעצם המיתוס שנרקם מסביב לדמותו ומצא את ביטויו בדימויים שונים. עיצובם של דימויים אלה הושפע מדמותו 'הריאלית' של הגר'א, כפי שנתפסה בעיני המקורבים המעטים שחיו במחיצתו, מחד גיסא, ומן הצרכים ומאוויי הנפש של אלה שנאחזו וניתלו בה, מאידך גיסא.
בספר זה יש נסיון להאיר היבטים אחדים בדמותו של הגר'א, ככל שניתן לשחזרה על סמך עדויות בנות הזמן, ולהתחקות אחר כמה מן הדימויים שלו, כפי שהתפתחו והתפשטו מאז ראשית המאה הי'ט ועד לימינו.
הספר דן בין השאר בשאלות הבאות:
כיצד נתפסה דמותו של הגר'א בעיני תלמידיו ומקורביו, אלה שהפיצו את שמעו ברבים, ומדוע זכה לעמדה של סמכות יוצאת דופן עוד בימי חייו?
מי היו הגורמים שטיפחו את הדימוי של הגר'א-המשכיל והאם עומד דימוי זה בפני הביקורת?
איזה תפקיד מילא הגר'א במאבק נגד החסידים והחסידות?
כיצד הגיבו מנהיגי החסידות על העובדה שבראש הלוחמים בהם ניצב מי שנחשב גדול הדור?
כיצד צוירה ונתפרשה פרשת המאבק בחסידות בהיסטוריוגרפיה החסידית והממתנגדית?
סוגיה נוספת הזוכה לדיון נרחב בספר זה היא תגובתו של ר' חיים מוולוז'ין לחסידות.
...
|
|
13.
|
|
לשם שמים – חסידים, מתנגדים, משכילים ומה שביניהם הוא קובץ מחקרים שעניינם ההיסטוריה של שלוש התנועות העיקריות שפעלו בקרב יהודי מזרח אירופה למן אמצע המאה השמונה-עשרה ועד לשלהי המאה התשע-עשרה.
הנושאים הנידונים בפרקים העוסקים בחסידים הם ה”חצר” החסידית שהייתה מרכז המרה אל החסידות, יחסי הגומלין בין מוסד ה”צדיק” ובין “תורת הצדיק”, שאלת מקומו של הרעיון המשיחי בראשית החסידות והמניעים לעליית החסידים לארץ ישראל. בפרקים על המתנגדים מובאים דיון משווה בין הגאון מווילנה ובין רבי חיים מוולוז’ין ורבי ישראל סלנטר, בחינת יחסי הגומלין בין ראש הישיבה הליטאית ובין תלמידיו ועיון בתפקיד שספרות השבחים החרדית-ליטאית ממלאת בעיצוב דמותם המיתולוגית של “הגדולים”. בפרקים העוסקים במשכילים נידונות שאלת מבשרי ההשכלה, הפרוגרמה החינוכית של ההשכלה, כמו שהוצגה בספר “תעודה בישראל”, ופרשת “ההשכלה מטעם” שהייתה נקודת מפנה ביחסים בין המשכילים ובין נאמני המסורת.
עמנואל אטקס הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. ספרים שחיבר: רבי ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר; ליטא בירושלים – העילית הלמדנית בליטא וקהילת הפרושים בירושלים לאור אגרות וכתבים של ר’ שמואל מקלם; יחיד בדורו, הגאון מווילנה – דמות ודימוי; בעל השם, הבעש”ט – מאגיה, מיסטיקה הנהגה; בעל התניא, רבי שניאור זלמן מלאדי וראשיתה של חסידות חב”ד ועוד....
|
|
14.
|
|
הציונות הדתית, כפי שהיא מוכרת לנו מזה עשורים אחדים, היא ברייה חדשה שבאה לעולם בעקבות מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור. החשוב במאפייני התמורה בדמות הציונות הדתית הוא אימוץ חזון ארץ ישראל השלמה ומימושו באמצעות התיישבות יהודית ברחבי יהודה ושומרון. מטבעם של דברים, התמורה הזאת לא התרחשה בבת אחת אלא הבשילה בתהליך שנפרס על פני שנים אחדות.
משיחיות פוליטיקה והלכה: הציונות הדתית ו"השטחים" 1967–1982 מתחקה אחר השלבים הראשונים של התהליך הזה כפי שבאו לידי ביטוי בשיח על עתיד "השטחים" (יהודה, שומרון, חצי האי סיני ורמת הגולן), שהתנהל בציבור הדתי־לאומי למן תום מלחמת ששת הימים ועד השלמת הסכם השלום עם מצרים עם פינוי חבל ימית. מדובר בתקופה פורמטיבית שבמהלכה השתנו פני הציונות הדתית מן הקצה אל הקצה. ...
|
|
