ספר זה משרטט קווים לדמותה של תנועת החסידות בשלבים הראשונים לצמיחתה. בניגוד לדימוי שרווח בעבר, כאילו היתה החסידות בראשיתה תנועה עממית שביסודה מניעים חברתיים, מוצגת כאן החסידות כתופעה שנושאיה הראשונים היו מיסטיקנים שסללו דרך חדשה בעבודת ה. הספר עוסק, בין השאר, בשאלות הבאות: האם ובאיזה מובן ניתן לראות בבעש"ט (ר ישראל בעל שם טוב) את מייסד החסידות? מה היו החידושים של החסידות באשר לדרך עבודת ה? במה שונים דפוסי הארגון וההנהגה שעיצבה החסידות מאלה שהיו נוהגים בחברה המסורתית? האם היתה החסידות מאלה שהיו נוהגים בחברה המסורתית? האם היתה החסידות תנועה משיחית, ומהי המשמעות של עליית החסידים לארץ ישראל? מה פשר המאבק שניהלו "המתנגדים" כנגד החסידות ואיזה תפקיד מילא הגאון מוילנה במאבק זה? הדיון בשאלות אלה מתבסס על המחקר ההיסטורי של החסידות כפי שהתפתח בעשורים האחרונים.פרופ עמנואל אטקס מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית. בין ספריו: "ר ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר" (הוצאת מגנס, תשמ"ב), "ליטא בירושלים - העילית הלמדנית בליטא וקהילת הפרושים בירושלים לאור אגרות וכתבים של ר שמואל מקלם" (הוצאת יד יצחק בן צבי, תשנ"ב), "יחיד בדורו - הגאון מוילנה דמות ודימוי" (מרכז זלמן שזר, תשנ"ח).