ה"חדר" היה המוסד שבו התחנכו רוב ילדי ישראל במרחב התרבות האשכנזי, ועל כן תפס מקום מרכזי בחיי הפרט והציבור. החדר פשט צורה ולבש צורה, אך במשך מאות שנות קיומה של חברה יהודית מסורתית היו יסודותיו יציבים. הביקורת, ככל שנמתחה על החדר, התמקדה בהיבטים פדגוגיים או דידקטיים אך לא ערערה על הערכים שעמדו ביסודו. מוסדות החינוך נחשבו תמיד למערכת העיקרית שבאמצעותה מנסה כל חברה להנחיל לבני הדור הבא לא רק מידע שימושי שיכין אותו לקראת העתיד אלא גם ערכים והשקפות עולם. בה בשעה נתפסו מוסדות אלה גם כסוכני שינוי העשויים לערער יסודות איתנים. זו אולי הסיבה שבימים כתיקונם לא עוררו החדר והמלמדים עניין מיוחד ואילו בעידן של תמורות היסטוריות הם עמדו במרכז השיח הציבורי.
קובץ זה הוא ניסיון ראשון מסוגו לכנס בכרך אחד דברי מחקר, ישנים גם חדשים, תעודות, פרקי זיכרונות ודברי ספרות, שמציעים תמונה מקיפה, עשירה ורבת גוונים של החדר כפי שהתפתח בקרב יהודי מזרח אירופה, על תכני הלימוד שבו ובסדרי החינוך, על מוריו ותלמידיו.