אם ראוי הבעש"ט לתואר ´מייסד החסידות´? האם אישיותו, דרכו בעבודת ה´ ומגיעו עם בני דורו הם שהניעו את התהליך שהביא לצמיחתה של התנועה החסידית? חיבור זה מנסה להשיב על שאלה זו בחיוב. השחזור של דמות הבעש"ט, כפי שהוא מוצע כאן, מתבסס על בחינה של שלושה היבטים בולטים בדמותו: בעל השם, ציבור ומיסטיקן. כל אחד מן השלושה מציין מעגל פעולה בחייו של הבעש"ט. והרי כמה מן השאלות הנדונות בפרקי הספר: מה היה מעמדם של המאגיה ושל בעלי השם בימי צמיחת החסידות? האם אפשר להצביע על קווים שייחדו את פעולתו של הבעש"ט כבעל שם? כיצד באה לידי ביטוי פעולתו של הבעש"ט כמנהיג ציבור? עם אילו אתגרים ניסה להתמודד ואילו אמצעים עמדו לרשותו? האם היו לבעש"ט יומרות משיחיות? מה חידש הבעש"ט בתחום עבודת ה´ ובמה נתייחדה חוויית הדבקות שלו מזו של חסידים ומקובלים אחרים? כיצד תרגם הבעש"ט את ההתנסות המיסטית שלו למישור התיאוסופי? למי ביקש הבעש"ט להנחיל את דרכו בעבודת ה´? מה היה טיבו של ´חוג הבעש"ט´? אילו אנשים נמנו עם חוג זה ומה אפיין את יחסי הגומלין בינו לבינם? מה היתה ההשפעה המצטברת של ההיבטים השונים בדמות הבעש"ט ובפעולתו על תהליך צמחיתה של החסידות?