אחד מספרי העיון הטובים שקראתי. כל מי ששואל את עצמו איך נתפש האיש (ישו) ולא הדת (הנוצרית) בעיני היהודים לאורך התקופות, יקבל כאן תשובה. כמובן שאי אפשר להביא את כל הדעות ואת כל הוויכוחים, לנטרל מתוכם את היחס לדת עצמה ולזקק את היחס לאיש. אבל על קצה המזלג נסקרו כאן רוב הכותבים החשובים. התמונה העולה תפורש על ידי כל קורא לפי תפישתו. חלק בוודאי יטענו שיש כאן עיוות. הכל נראה כל כך סטרילי ויפה. כאילו לא היו

מזמן לא נתקלתי בספר שהפער בין התוכן שלו לבין הציפייה שלי מהכותרת שלו גדול כל כך.

חשבתי שזה ספר מבוא לספרות האגדה והמדרש של חז"ל, אך הוא לא.
את כל מה שמתאים להיות במבוא כזה דחס המחבר לפרק אחד קצרצר, שלא לומר מקוצרר (מהי האגדה? מי כתב אותה? מתי? איפה? הופ, סיימנו את המבוא).

אז מה יש בספר?
ד"ר <mark>שנאן</mark> (מבטאים כמו: שין-אן) פורס את מערכת הזיקות שבין ספרות האגדה והמדרש - שהוא מניח שהקוראים יודעים

כותרת הספר "עולמה של ספרות האגדה" קצת מטעה מכיוון שהספר לא מתיימר להציג את ספרות האגדה העצומה בהיקפה אלה מתמקד בסקירת העולם הספרותי והתרבותי שמקיף את ספרות האגדה, העולם הספרותי שהיה קיים לפניה, בזמנה ואחריה. הספר מנסה להציג חלק מן הזיקות שבין עולם האגדה של חז"ל לבין הספרויות והתרבויות האחרות שהקיפו אותה. לא ספרות חז"ל היא מרכז הספר אלה העולם בו נוצרה והתקיימה.
חז"ל העמידו לעם ישראל את ההלכה שלו

הִלֵּל אוֹמֵר: אַל תִּפְרוֹש מן הַצִּיבּוּר,
וְאַל תֵּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ,
וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ.
וְאַל תֹּאמַר דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָר לִשְׁמוֹע, שֶׁסּוֹפוֹ לְהִישָּׁמֵעַ.
וְאַל תֹּאמַר לִכְשֶׁאֶפָּנֶה אֶשְׁנֶה, שֶׁמָּא לֹא תִפָּנֶה.

"נראה כי כל חמש ההמלצות של הלל יפות לכל אדם בכל מקום וזמן, אף שהן מעמידות בפניו רף גבוה יחסית של תביעות מוסריות