* הנחת היסוד הציונית היא שהיהודים הם עם טריטוריאלי שגלה מארצו ומאז שואף לשוב אליה - האם מאשרות העובדות הנחה זו? * מהו אפוא טיבו של העם היהודי? * האם כבש העם את הארץ, או התהווה הדרגתית מבין תושבי ארץ כנען? * האם התגבשה היהדות במעמד הר סיני, או במהפכה דתית שהתחוללה בגלות בבל? * האם היהדות כדת אוניברסלית מגיירת ראשונה? * האם הגולה כמצבה הטבעי של היהדות? * האם הלאומיות היהודית המודרנית - תופעה מזרח - אירופית? החשבון הלאומי שמהדורתו הראשונה הופיעה ב1988 - , מציע תשובות חדשות לשאלות ולהנחות אלו, ומוסיף שאלות והבחנות המערערות על המוסכמות הציוניות. לא זו בלבד, אלא שבשנים האחרונות התגשמו התחזיות הקשות שנחזו בספר בדבר פוטנציאל ההרס שבמיזוג משיחיות דתית אנטי - היסטורית עם מדיניות ממלכתית, שכתוצאה ממנו שוקעת ישראל היום יותר ויותר במערבולת דמים ללא מוצא ופתרון. הספר גם עוקב אחרי התפתחות היישוב והקמת המדינה כמנותקים מהאינטרסים של העם היהודי, ולעיתים גם כנוקדים אותם, ומראה כיצד הפכה המנהיגות היישובית, והמדינתית את יהודי העולם למכשיריו של המימסד הישראלי. הוא אף מצביע על כך שיחסים אלה מעוותים ומשחיתים את זהותם ותודעתם של יהודי התפוצות ואזרחי ישראל כאחד , ושפתרון הבעיות המערערות כיום את יסודות המדינה אפשרי רק עם הקמת מסגות פוליטית נייטראלית מבחינה אתנית ודתית. המהדורה הנוכחית עודכנה לאור התמורות ההיסטוריות שחלו ב14 - השנים שחלפו מאז יציאת המהדורה הראשונה לאור. בועז עברון נולד בירושלים בשנת 1927, וקיבל את השכלתו בגמנסיה "הרצליה" בתל - אביב ובאוניברסיטאות ירושלים ותל - אביב. בשנים 1964 - 1956 היה חבר מערכת "הארץ" 1מ1964 - עד 1992 היה חבר מערכת "ידיעות אחרונות". מייסדו ומנהלו של המפעל לתרגום ספרות מופת שבמסגרת מינהל התרבות מאז 1972. מחבר מסות ומאמרים רבים שהופיעו בארץ ובחו"ל. ספרו הקודם, מידה של חירות, הופיע בשנת 1975....

"כשעברתי על מאמרי ומסותי בעשרות שנים של כתיבה פובליציסטית ועיונית, שמבחר ממנה כלול בקובץ זה, נדהמתי עד כמה ניתן לפרסם רבים כל כך מהם מחדש כמעט ללא שינוי, משום שבעיות היסוד שבהן עסקו לא השתנו ורובן אף החמירו." כך פותח עברון את המבוא לספר. במאמרים ובמסות אלו מנסה עברון לחדור לבעיות היסוד של ישראל: לתרמית העצמית של הנחות היסוד הציוניות; לניסיונות הכושלים לזהות את הלאום עם הדת; לבידול ההיסטוריה היהודית מן ההיסטוריה הכללית; לאיחוד המושג "עם לבדד ישכון" עם המטרה "להיות עם ככל העמים", ולהפיכת ההגדרה הסותרת את עצמה, "מדינה יהודית ודמוקרטית", לתשתיתה של המדינה - הגדרה שהופכת את ישראל למדינת אפרטהייד מובהקת, המתקשה, בתור שכזו, לחיות בשלום על שכנותיה או אפילו עם עצמה, וצופנת רעות גדולות לעתיד. בקובץ זה רוכזו גם מסות בעלות אופי כללי יותר, כגון ביקורת המרקסיזם מנקודת מבט סוציאליסטית, הרהורים על יהדות, יוונות ונצרות, על משמעויותיה העמוקות יותר של הדת בכלל, ועל טיבה האמיתית של הדינמיקה החברתית. בועז עברון נולד בירושלים בשנת 1927 לאחת המשפחות הוותיקות ביותר ביישוב הישן האשכנזי, גדל בתל אביב, התחנך בגימנסיה "הרצליה" ומאוחר יותר גם באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב. היה איש "הגנה", איש לח"י, חבר מערכת "הארץ" ואחר כך חבר מערכת "ידיעות אחרונות". כיהן בהנהלת המועצה לתרבות ואמנות (היום מינהל התרבות) ויזם את המפעל לתרגום ספרות מופת והמפעל לספרות המופת העברית לדורותיה, שבראשם הוא עומד עד היום. ספריו האחרים: "מידה של חרות" (ספרית הפועלים 1975) ו"החשבון הלאומי" (דביר 1988 ו-2002)....