“אהבתי את הספר מאד. שלמה מימון הוא טיפוס נדיר יחיד במינו. חריף שכל, אוהב אמת וללא פשרות מבקר את עצמו באותה ישרות צלולה כפי שהוא מבקר אחרים מפורסמים וידועים ממנו. שלמה מימון הוא בעל תאווה עצומה לידע רב תחומי. חוץ מהיותו בקי בתלמוד ובסיפרות היהודית הפרשנית הוא רצה לבלוע את כל הידע שהיצטבר עד זמנו, בפילוסופיה, מדעים ואומנות. הוא לא חסך מעצמו שום מאמץ, חסר כל עזב את ביתו ומשפחתו,(זו בקורתי היחידה עליו”

“שלמה מימון לא האריך ימים יותר מדי. הוא נולד בליטא ב-1753, גדל בפולין כבן למשפחה אמידה הנמצאת בתהליך ירידה מנכסיה, עבר נדודים רבים בכל רחבי אירופה, התרועע עם מלומדים רבים מבני התקופה, ביניהם מנדלסון וקאנט, יצר, לימד, כתב, התווכח ובעיקר חיפש אחר האמת שלו תוך לימוד מעמיק בתחומי הידע הרבים, עד שנפטר ב-1800 מסיבות שלא צוינו. הוא למד לימודי יהדות (מקרא, תלמוד קבלה וכל יתר ה-"חבילה" היהודית של הזמן ה”

“ההצצה שמספקת אוטוביוגרפיה זו לחיי אדם במאה ה-18 פורטת על מיתרים שלא ידענו כי הם קיימים. בתור אנשים שגדלים בחברת שפע ובמדינה שעם כל הביקורת מתנהלת באופן דמוקרטי ובאופן שבו אנו רוצים להאמין כי מידת שרירות הלב במוסדות החברה והשלטון מצומצמת, קשה לתפוס מצבים שלפני 200 שנה היו מקובלים ולגיטימיים. הקריאה מעוררת מחשבות ושאילת שאלות גם אם אין מקבלים את השקפת עולמו של המחבר, ולהעריכו בשל דבקותו באשר בו”

“אהבתי את הספר מאד. שלמה מימון הוא טיפוס נדיר יחיד במינו. חריף שכל, אוהב אמת וללא פשרות מבקר את עצמו באותה ישרות צלולה כפי שהוא מבקר אחרים מפורסמים וידועים ממנו. שלמה מימון הוא בעל תאווה עצומה לידע רב תחומי. חוץ מהיותו בקי בתלמוד ובסיפרות היהודית הפרשנית הוא רצה לבלוע את כל הידע שהיצטבר עד זמנו, בפילוסופיה, מדעים ואומנות. הוא לא חסך מעצמו שום מאמץ, חסר כל עזב את ביתו ומשפחתו,(זו בקורתי היחידה עליו”

“שלמה מימון לא האריך ימים יותר מדי. הוא נולד בליטא ב-1753, גדל בפולין כבן למשפחה אמידה הנמצאת בתהליך ירידה מנכסיה, עבר נדודים רבים בכל רחבי אירופה, התרועע עם מלומדים רבים מבני התקופה, ביניהם מנדלסון וקאנט, יצר, לימד, כתב, התווכח ובעיקר חיפש אחר האמת שלו תוך לימוד מעמיק בתחומי הידע הרבים, עד שנפטר ב-1800 מסיבות שלא צוינו. הוא למד לימודי יהדות (מקרא, תלמוד קבלה וכל יתר ה-"חבילה" היהודית של הזמן ה”

“ההצצה שמספקת אוטוביוגרפיה זו לחיי אדם במאה ה-18 פורטת על מיתרים שלא ידענו כי הם קיימים. בתור אנשים שגדלים בחברת שפע ובמדינה שעם כל הביקורת מתנהלת באופן דמוקרטי ובאופן שבו אנו רוצים להאמין כי מידת שרירות הלב במוסדות החברה והשלטון מצומצמת, קשה לתפוס מצבים שלפני 200 שנה היו מקובלים ולגיטימיים. הקריאה מעוררת מחשבות ושאילת שאלות גם אם אין מקבלים את השקפת עולמו של המחבר, ולהעריכו בשל דבקותו באשר בו”