“שלמה מימון לא האריך ימים יותר מדי. הוא נולד בליטא ב-1753, גדל בפולין כבן למשפחה אמידה הנמצאת בתהליך ירידה מנכסיה, עבר נדודים רבים בכל רחבי אירופה, התרועע עם מלומדים רבים מבני התקופה, ביניהם מנדלסון וקאנט, יצר, לימד, כתב, התווכח ובעיקר חיפש אחר האמת שלו תוך לימוד מעמיק בתחומי הידע הרבים, עד שנפטר ב-1800 מסיבות שלא צוינו.
הוא למד לימודי יהדות (מקרא, תלמוד קבלה וכל יתר ה-"חבילה" היהודית של הזמן ההוא), הוסמך לרבנות, למד שפות, מתמטיקה, פיסיקה, פילוסופיה, רפואה פסיכולוגיה וכל מה שעניין אותו.
מקצוע מפרנס לא למד. לכן נסמך על שולחנם של יהודים אמידים יותר או פחות, ששכרו אותו בתור מלמד לילדיהם או סתם כשותף לשיחה וגירוי אינטלקטואלי.
הוא קרא תיגר על מוסד הרבנות השמרן, על היהודים הנבערים ועל כל מי שהיה בסביבה ראוי לביקורת.
הספר הינו אוטוביוגרפיה שלו שתורגמה מגרמנית, מימי ילדותו, נעוריו, בחרותו והתפתחותו כבוגר חובב דעת ופילוסוף רב תחומי שהשפיע לא מעט על התפתחות הפילוסופיה באותה תקופה (כפי שהעידו עליו אחרים, כמצוין בהקדמה הארוכה.
את השם מימון אימץ לו לאות הערכה על דמותו של הרמב"ם אותו העריך מאד, ממנו הושפע רבות ולו הקדיש פרקים שלמים מחייו לביאור תורתו.
הספר מחולק ל-3 חלקים:
• הקדמה ארוכה של פ. לחובר, מעין ביוגרפיה מבארת לדמותו, הכוללת מידע רב שמימון עצמו לא פירט.
• סיפור חייו, כולל פרקים קצרים בהם נסחף להגיגים פילוסופיים רלוונטיים לפרק. ניתן לדלג. תאמינו.
• נספחים שעיקרם העמקה נוספת בדיונים פילוסופיים שעלו והוזכרו בסיפור חייו.
מימון, שחתר כל חייו לגילוי האמת, היה אדם מרוכז מאד בעצמו. הוא נסמך תמיד על שולחנות של אחרים, זנח את משפחתו (אשתו שלה הושא בגיל 11 ובנו דוד + אחרים שלא ברור לי אם וכמה) והסתובב בעולם בלי להתייחס לקשיים שלהם, ובלי ציון כלשהו לגביהם במשך שנים רבות.
גם עם משפחתו הגרעינית שנותרה – אביו ואחיו לא מצוין ששמר על קשר.
אלו סיבות מספיקות לא לחבב את האיש, אבל הרבה הומור, סקרנות, תמימות, וברק מצליחים לגרום לי לחבב אותו מאד למרות מגבלותיו.
כמו-כן, יש בספר הצצה מעניינת לחיים שלפני 250 שנה באירופה. מעניין כשלעצמו.
מימון הינו דמות ייחודית בהיסטוריה היהודית וספר זה של תולדות חייו הינו ספר ייחודי ומרתק. הוא הוזכר כאן בפורום לפני כמה שנים. מאז רשמתי לפני את שמו אבל לא הצלחתי לשים ידי עליו עד עכשיו.
אם תצליחו אתם לשים ידיכם עליו, אל תהססו. חווית קריאה מיוחדת ומהנה במיוחד.
הערה: הספר מהספריה, אז אין צילום של כריכה אחורית, אבל ציור דמותו מבפנים גם טוב. ובנוסף, יכולתי להסיר דאגה מליבי - הספר עבר חיטוי במרץ 1962.”
