“ב26 לדצמבר 2004, יום לאחר חג המולד, התכוננה משפחתה של סונאלי דרניאגלה, לצאת מאתר הנופש האהוב עליה יאלה, בסרי לנקה ולחזור לביתם בלונדון לאחר שבילו את חג המולד עם משפחתה בסרי לנקה. המשפחה כללה את סונאלי, בעלה סטיב, שניהם דוקטורים לכלכלה, שני ילדיה, ויקרם כמעט שמונה חובב הטבע הנלהב ומאלי בן החמש והוריה של סונאלי, תושבי סרי לנקה. ואז הגיע הגל. יש משהו מצמרר בקריאת העמוד הראשון, אפילו הפיסקה הראשונה”

“כל אחד מעבד אבל בצורה אחרת. יש את אלה שמדברים ללא הפסקה על יקיריהם שמתו ויש את אלה שמדחיקים ולא מדברים כלל. יש את אלה שמשאירים את הבית בדיוק כפי שהיה, ויש את אלה שמשפצים אותו מן היסוד, כדי למחוק כל זכר למה שהיה. הספר "גל" מתחיל ישר. סונאלי דרניאגלה לא מתמהמהת, וכבר בעמוד השלישי הצונאמי מכה. אין זמן לחשוב, אין זמן לעכל, אין זמן לחשוב על מה הולך להיות. רגע אחד החיים רגילים, הכל שקט, יש לך עוד תוכני”

“גל- שם קצר לספר שנקרא בקול נכאים. הרבה עצב ומלנכוליות יש בספר הזה. הוא כתוב בעצב, ברגש רב, כאב, צער ויגון. ספר שצובט בלב. לא קל... קשה...קשה... אני סמוכה ובטוחה שהוא יהיה קשה גם לכל אלה שיש להם עוצמות בשרירי הלב. כשקראתי את הספר לא יכלתי שלא להיזכר בסרט "הבלתי אפשרי" בכיכובה של נעמי ווטס. הסרט התחיל עם כתוביות, רעשי של מים שלאט לאט יתגבר. סרט עוצמתי עם משחק מעולה. אחרי שצפיתי בסרט נדרש”

“המציאות עולה על כל דמיון זה המשפט שהכי ראוי להצמיד לספר זה. מכמיר לב / שובר לב /כותש את הלב לרסיסים, ועוד... הכל מתאים פה, ושום צירוף מילים לא מיותר. בשנת 2004, כמו בכל שנה, נוסעים סונאלי, סטיב, ובניהם וויקרם ומאלי לחגוג את חג המולד בסרי לנקה, ארץ הולדתה של סונאלי. אבל זו הפעם האחרונה שסונאלי היא חלק ממשפחה. משפחה מאושרת, שחיה חיים יציבים נינוחים ומאושרים בלונדון. הצונאמי שפקד את סרי לנקה, הגל”

“ב26 לדצמבר 2004, יום לאחר חג המולד, התכוננה משפחתה של סונאלי דרניאגלה, לצאת מאתר הנופש האהוב עליה יאלה, בסרי לנקה ולחזור לביתם בלונדון לאחר שבילו את חג המולד עם משפחתה בסרי לנקה. המשפחה כללה את סונאלי, בעלה סטיב, שניהם דוקטורים לכלכלה, שני ילדיה, ויקרם כמעט שמונה חובב הטבע הנלהב ומאלי בן החמש והוריה של סונאלי, תושבי סרי לנקה. ואז הגיע הגל. יש משהו מצמרר בקריאת העמוד הראשון, אפילו הפיסקה הראשונה”

“כל אחד מעבד אבל בצורה אחרת. יש את אלה שמדברים ללא הפסקה על יקיריהם שמתו ויש את אלה שמדחיקים ולא מדברים כלל. יש את אלה שמשאירים את הבית בדיוק כפי שהיה, ויש את אלה שמשפצים אותו מן היסוד, כדי למחוק כל זכר למה שהיה. הספר "גל" מתחיל ישר. סונאלי דרניאגלה לא מתמהמהת, וכבר בעמוד השלישי הצונאמי מכה. אין זמן לחשוב, אין זמן לעכל, אין זמן לחשוב על מה הולך להיות. רגע אחד החיים רגילים, הכל שקט, יש לך עוד תוכני”

“גל- שם קצר לספר שנקרא בקול נכאים. הרבה עצב ומלנכוליות יש בספר הזה. הוא כתוב בעצב, ברגש רב, כאב, צער ויגון. ספר שצובט בלב. לא קל... קשה...קשה... אני סמוכה ובטוחה שהוא יהיה קשה גם לכל אלה שיש להם עוצמות בשרירי הלב. כשקראתי את הספר לא יכלתי שלא להיזכר בסרט "הבלתי אפשרי" בכיכובה של נעמי ווטס. הסרט התחיל עם כתוביות, רעשי של מים שלאט לאט יתגבר. סרט עוצמתי עם משחק מעולה. אחרי שצפיתי בסרט נדרש”

“המציאות עולה על כל דמיון זה המשפט שהכי ראוי להצמיד לספר זה. מכמיר לב / שובר לב /כותש את הלב לרסיסים, ועוד... הכל מתאים פה, ושום צירוף מילים לא מיותר. בשנת 2004, כמו בכל שנה, נוסעים סונאלי, סטיב, ובניהם וויקרם ומאלי לחגוג את חג המולד בסרי לנקה, ארץ הולדתה של סונאלי. אבל זו הפעם האחרונה שסונאלי היא חלק ממשפחה. משפחה מאושרת, שחיה חיים יציבים נינוחים ומאושרים בלונדון. הצונאמי שפקד את סרי לנקה, הגל”