“רומנטיקן. פועם ליד רגש עמוק השמור לבעליו "לָגֶשֶׁת,/ לְהַבְדִּיל בֵּין מַיִם/ לְמַיִם. לְוַתֵּר/ עַל הַשִּׁיר." (מתוך השיר "המיית המים" בעמוד 55). הוויתור על השיר, כאידאה לאיום מוסווה, חוזר בשירים נוספים.
ירושלים מסומנת כעיר שקשה לשרוד את המוות שלה, לכן עדיף למות, לדבריו: "בְּחֵיקוֹ שֶׁל פַּרְדֵּס חוֹבֵק/ רוּחַ יָם" (מתוך "פרדס" עמ' 39). העיר אילת נזכרת כמקום מעבר.
ליד שרידי האהבה של משוררים כמו”