“"שיבת היהודים לביתם לא תהיה שלמה ללא שיבת המדינה היהודית למזרח התיכון." כה כתב יוסי קליין הלוי לפני שלוש שנים במאמר שפורסם בכתב העת ארץ אחרת (סיון-תמוז תשס"ו) תחת השם "המלחמה שתעצב את פני הדור הבא." תובנתו זו של לוי נאמרה בהקשר של יחסי הישראלים כלפי העולם הערבי הסובב ונגד הנטיה בקרב רבים בישראל להתעלם מן המציאות הקיימת מחוץ לגבולות המדינה, להתבדל, ולהפנות את המבט מערבה. בבסיסו, עונת הנדידה אל ה”

“סיפור יפהפה הכתוב כמיטב הספרות הערבית המודרנית עם נגיעות קלאסיות. כתיבת פרוזה לירית במיטבה. הסיפור מתרחש ברובו בשנות השלושים של המאה הקודמת בזמן שלטונה הקולוניאלי של בריטניה במצרים וסודאן. מרכז הסיפור הוא אהבותיו הבלתי אפשריות של מוסטפא מסודן לבנותיה של לונדון. דרך תיאור היחסים שבין מוסטפא מסודן לבין בנות לונדון המחבר מנסה להעביר את המסר שלו ליחסים שבין המזרח למערב. אנו גם מקבלים תאור הווי ה”

“"שיבת היהודים לביתם לא תהיה שלמה ללא שיבת המדינה היהודית למזרח התיכון." כה כתב יוסי קליין הלוי לפני שלוש שנים במאמר שפורסם בכתב העת ארץ אחרת (סיון-תמוז תשס"ו) תחת השם "המלחמה שתעצב את פני הדור הבא." תובנתו זו של לוי נאמרה בהקשר של יחסי הישראלים כלפי העולם הערבי הסובב ונגד הנטיה בקרב רבים בישראל להתעלם מן המציאות הקיימת מחוץ לגבולות המדינה, להתבדל, ולהפנות את המבט מערבה. בבסיסו, עונת הנדידה אל ה”

“סיפור יפהפה הכתוב כמיטב הספרות הערבית המודרנית עם נגיעות קלאסיות. כתיבת פרוזה לירית במיטבה. הסיפור מתרחש ברובו בשנות השלושים של המאה הקודמת בזמן שלטונה הקולוניאלי של בריטניה במצרים וסודאן. מרכז הסיפור הוא אהבותיו הבלתי אפשריות של מוסטפא מסודן לבנותיה של לונדון. דרך תיאור היחסים שבין מוסטפא מסודן לבין בנות לונדון המחבר מנסה להעביר את המסר שלו ליחסים שבין המזרח למערב. אנו גם מקבלים תאור הווי ה”