ג

ג'ים קרייס

סופר

Jim Crace

1.
פלאי החשמל מגיעים לעיר פרימיטבית, בארץ שכוחת-אל, ביבשת הדמיונית של ג'ים קרייס. התושבים - כה תמימים וכה אחוזים באדמתם ובמסורת - אינם מסוגלים להתייחס לחשמל אלא כאל פרי מנגו זוהר. ה"יבשת" של ג'ים קרייס היא יבשה ברובה ובלתי-מפותחת. מאוכלסת בעיקר בביורוקרטים ואנשי כפר עממיים, שערכיהם המנוגדים מעניקים לספר את המתח הבסיסי. במחילות הכפר הקטנות והלאות, השרויות בתמימותן ובהבל אמונותיהן הקדומות, ניטש מאבק נוכח הטכנולוגיה והקידמה. שבט יערות, שנשותיה מסוגלות להתחבר רק אחת לשנה, נחשף על-ידי ביולוג, העוסק במחקר שדה. בן-כפר מתמודד עם גילויים תרבותיים, עם תאוות הממון והבצע, תוך שהוא נותר נאמן לעצמו ולאמנותו. דמיונו העשיר של קרייס בא לידי יטוי בסיפורים רבי-כוח וחזון, המתארים נופים עירוניים וכפריים, מרהיבים כמכושפים, שהם ממשיים ומיתיים כאחד....

2.
3.
"מקסים ומרתק. מהתמונה הראשונה נשבה הקורא בקסם בעל איכויות המיוחדות רק לו." האובזרוור ביצירה יוצאת דופן זו משחזר ג'ים קרייס את סיפור התענית של ישו במדבר. אל ישו נלווית חבורה של נפשות אבודות מאמינים המחפשים גאולה במדבר. בין הסלעים החשופים, בחום היוקד, הם פוגשים את האנטיתזה של ישו – סוחר מרושע המייצג את כוחות הרשע. כאן מתחיל מאבק ההישרדות, הגאולה והבריאה מחדש. "מספר סיפורים ברוך כישרונות... אחת היצירות המושלמות ביותר שקראתי מזה שנים..." / טיימס "מהמם... סופר עם יכולות לברוא הזיות ולחדור אל מהות האכזריות" / ג'ון אפדייק, ניו יורקר "מסנוור ובוהק, זוהי יצירה בולטת, ייחודית ומעוררת רגשות צורבים" / סנדיי טיימס "נפלא... יצירה כל כך מקורית שהכתיבה שלה תצלצל באוזניכם והסיפור שבה ירדוף אתכם זמן רב לאחר שקראתם את העמוד האחרון" / דיילי טלגרף ג'ים קרייס (לונדון, 1946) הצטרף לארגון מתנדבים ועבד שנתיים בטלוויזיה החינוכית בסודן. בחוזרו לאנגליה כתב תוכניות לימודים ב- BBC , עבד כעיתונאי בטלגרף הלונדוני, בשנת 1974 הוציא לאור את סיפורו הראשון. ג'ים קרייס הוא סופר עתיר פרסים שקוצר את שבחי הביקורות ברחבי העולם. ניחן ביכולת סיפורית מגית, פואטיות ודמיון עשיר. ספרו "ארבעים ימי תענית" זכה בפרס וויטברד היוקרתי לשנת 1988, ובשנת 1986 זכה בפרס זה על ספרו "יבשה". הוא הסופר הראשון שזכה בו בפרס על היצירה הטובה ביותר והן בפרס על יצירת הביכורים....

4.
סליס וג'וזף, זוג דוקטורים לזואולוגיה, יוצאים לטיול נוסטלגי קצר לאורך החוף שבו נפגשו כשהיו סטודנטים לפני כ-30 שנה. שם הם התעלסו בפעם הראשונה ושם גם היו מתעלסים שוב לולא קטע את טיול האהבים הזה רוצח בדם קר. גופותיהם מוטלות דוממות בדיונות, מופקרות לפגעי מזג האוויר ההפכפך. ידו נוגעת בגופה, מתקמרת על שוקה. מי שהיה מוצא אותם היה מבחין, ללא ספק, שמשהו מאהבתם שרד. כאדם חילוני (המוקסם מדת ומפילוסופיה), ג'ים קרייס אינו מאמין בעולם הבא. כפי שהוא מגדיר זאת, לסליס ולג'וזף צפוי רק "מוות, ומאומה אחריו". אולם, רצונו העז להתאבל ולמצוא נחמה בעזרת הזיכרון ובעזרת ההתחקות אחר קורותיהם ואחר עקבות האהבה שהטביעו בחייהם, הממשיכים להתקיים גם לאחר כיליונו של הגוף, הופך את מתים לספר על החיים לא פחות מאשר לספר על המוות. כתיבתו של קרייס מהפנטת. היא ניחנה בתעוזה, דיוק ווירטואוזיות. זוהי כתיבה שמצליחה להתעלות לגבהים ולהעניק למוות חיים. מתים זכה בפרס המבקרים באנגליה לשנת 2001. זהו ספרו השישי של ג'ים קרייס, סופר עטור פרסים הניצב בשורה הראשונה של הסופרים האנגלים בני זמננו....


את הספר הזה קניתי (משומש) בזכות הסופר. בעבר קראתי את "בית מחסה" שלו והתרשמתי מאד מיכולתו לברוא עולמות ובעיקר לכתוב כל כך טוב שהוא הצליח להעב... המשך לקרוא
19 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ