» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (36):
ספרים שקראתי- צבא ביטחון פוליטיקה היסטוריה,
לקנות,
רוצה להשיג,
Wish list - עיון,
רצוי לקרוא,
עוד אקרא, בלי נדר,
ספרים שאני רוצה לקנות,
מדף הספרים שלי,
היית רוצה לקרוא,
הספרים הבאים,
נערמים על המדף,
רשימה,
ספרים שקראתי,
ספרי קריאה,
דברים למוח,
פסיכולוגיה בגרוש,
דעת,
הספריה שלי,
ספרי עיון,
לקריאה,
חייבת,
לקריאה עתידית,
פילוסופיה,
לקריאה,
ק ר א ת י,
2013,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
לקרוא,
צ"ע,
ספרים שאני צריכה באוסף שלי,
רוצה לקרוא- לרוב ספרי היסטוריה, ביוגרפיה, מבוסס על סיפור אמיתי,
היסטוריה למכירה,
ירושלים - היסטוריה, סיורים, שכונות ופולקלור,
תומחר ,
לקרוא,
בריאות הנפש (ארווין יאלום ועוד ...),
עוד ...
|
|
1.
|
|
מותו של אדם קרוב מערער את המבנה הנפשי הפנימי של הפרט בן את המערכת החברתית של אלה שהיו שותפים לחייו של הנפטר. אבל בעקבות שכול ואובדן הוא תגובה אוניברסלית, אנושית ונורמלית. הכול והאובדן מהווים חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית, והחברה הישראלית מתמודד איתם מאז התהוותה, ובשנים האחרונות אולי ביתר שאת. בספר זה מתוארים היבטים שונים של שכול ואובדן, והוא מתייחס לשאלות מהותיות רבות הנוגעות להם: מהו אבל נורמלי? מה משכו ומהלכו של אבל תקין? כיצד מעריכים אבל לא תקין בעקבות אובדן? מה זיקת הגומלין ביום אבל ציבורי לבן אבל אישי בחברה הציבורית? ועוד. הספר מציג לקורא את המחקר העדכני ובוקר את הגישות הפסיכולוגיות העיקריות הייחודיות בתחום זה. ככזה הוא מתאים לאנשי מקצוע, לאלו שחוו אובדן ושכול, וכן לקהל קוראים רחב המתעניין בנושא. אליעזר ויצטום הוא פרופסור מין המניין לפסיכאטריה באוניברסיטת בן גוריון ופסיכאטר בכיר במרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים" בירושלים, וכן מעורכי "שיחות"- הירחון הישראלי לפסיכותרפיה, הוא מתמחה בהשפעתם של גורמים תרבותיים על ביטויים של מצוקה פסיכולוגית, בדרכי התמודדות עם אבל ובהפרעות פוסט- טראומתיות, בפסיכותרפיה קצרת מועד ובטיפול נרטיבי. הוא מרבה לפרסם בכתבי עת מקצועיים ופרסם למעלה ממאתיים פרסומים בתחומי התמחותו. ערך ספרים בעברית ובאנגלית על אובדן וטראומה ועל טיפול באוכלוסייה החרדית בירושלים.
...
|
|
2.
|
|
- האם אפשר להסיק מסקנות על בריאות נפשו של יוצר על פי יצירתו?
-האם התנהגותו החריגה של פושקין ויצירתו הנסערת, הנעה בין התעלות רוחנית למלנכוליה, מעידות על מחלת נפש?
- האם שכרותו הקטלנית של מוסורגסקי, השאיפה הכפייתית לשלמות של איבנוב, הפכפכנותו ואטימותו הרגשית של לנין מעידות על פתולוגיה נפשית משמעותית?
כבר בתקופות קדומות עסק המין האנושי בשאלת היחסים המורכבים בין גאונות ויצירתיות לבין הפרעות נפשיות.
בהשקפה הרומנטית של המאה התשע-עשרה נתפשו סבל וחריגות נפשית כמאפשרים גישה ישירה ואותנטית אל הרוחניות, אל עולמו הפנימי של האדם ואל האמת המסתתרת בתודעה.
גם בימינו מעסיקה השאלה את החוקרים בתחומי המוח והפסיכיאטריה.
הסופר והמחזאי הגאוני גוגול, המשורר האלמותי פושקין, המוזיקאי החדשני מוסורגסקי, הציירים המדהימים בעוצמתם ורובל ואיבנוב הם אחדים מגיבורי הספר המרתק 'גאונות ושיגעון', העוסק בקשר המורכב בין יצירתיות לפסיכופתולוגיה.
אל האמנים מצטרפים המדינאי לנין שיצירתו היא המהפכה הרוסית, ויקטור קנדינסקי - בן דודו של הצייר ואסילי קאנדינסקי - פסיכיאטר שחלה בסכיזופרניה, חקר על עצמו את תסמיניה והגדיר אותם.
לעתים קשה להבין את מהלך היצירתיות והיצירה של היוצרים הגאוניים האלה ללא היכרות עם נסיבות חייהם.
גאונות ושיגעון מתבסס על מחקרים עדכניים, ביוגרפיות חדשות, מכתבים וזכרונות של קרובים.
על העדויות אשר לוקטו ונחקרו בידי המחברים במרוצת חמש עשרה שנה, נוסף תיעוד רפואי מפורט לצד הערכות מודרניות על מחלותיהם מן הספרות הרפואית.
חלק ניכר מן החומר הוא חדשני ומתפרסם כאן לראשונה....
|
|
3.
|
|
מעטות הן הערים שכבשו את דמיונם ועוררו את רגשותיהם של אנשים כה רבים כפי שעשתה העיר ירושלים – המקום היחיד המקודש לשלוש הדתות המונותיאיסטיות.
ירושלים של קדושה ושיגעון עוסק במבקרים שהגיעו אליה במהלך השנים מכל קצות תבל, איבדו את שפיות דעתם והפגינו מגוון התנהגויות מוזרות, שזכו לכינוי "תסמונת ירושלים".
גיבורי הספר הם נשים וגברים שבאו לעיר בעקבות חזיונות משיחיים או בחיפוש אחר זהותם העצמית. הספר מתאר את מצוקותיהם, את נסיבות הגעתם ואת השפעת הביקור על המשך חייהם.
המחברים שבים אל העולם העכשווי רווי האלימות והטרור ומביאים את קורותיהם של יחידים ושל קבוצות קיצוניות שניסו תוך שימוש בכוח "להביא גאולה לעולם", אך, אם חלילה היו מצליחים לממש את תוכניותיהם ההזויות, היו מובילים להרס ולחורבן. כמו כן, דנים המחברים באווירה שנוצרה לקראת בואו של המילניום השלישי, כאשר אמצעי התקשורת ליבו את החרדות של קבוצות בעלות חזונות אפוקליפטיים אזוטריים לציפייה ההזויה לבואו של עידן "קץ העולם".
במסע הרוחני, האנתרופולוגי וההיסטורי המרתק שאליו לוקחים המחברים את הקוראים, הדמות המרכזית היא ירושלים עצמה, כפי שהיא משתקפת בתודעתם של המבקרים בה, בחוויותיהם, ובחותם שהותירה עליהם מרגע שמבטם נח על מראותיה ורגליהם פסעו באתריה.
פרופ' אליעזר ויצטום הוא פסיכיאטר בכיר במרכז לבריאות הנפש בבאר-שבע ובמרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים" בירושלים ומכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון.
הוא פרסם יותר מ-200 חיבורים מדעיים וספרים אחרים.
ד"ר משה קליאן הוא הפסיכיאטר המחוזי של ירושלים. הוא פרסם עשרות חיבורים בתחום הפסיכיאטריה המשפטית ופסיכופתולוגיה של תיירים. בעבר כיהן כיו"ר סניף ירושלים של איגוד הפסיכיאטריה בישראל וכיו"ר החברה לפסיכיאטריה משפטית בישראל.
...
|
|
4.
|
|
מאז ומתמיד משכה הפסיכיאטריה את תשומת לבם של בני האדם. ה'שיגעון', טבעו ומהותו וההתמודדות עם הלוקים בו, היו ונותרו אתגר וחידה לא פתורה. ההפרעות הנפשיות לצורותיהן השונות והמגוונות הפחידו ועדיין מפחידות את בני האדם, במיוחד כשחסרים להם הסברים.
ספר זה מתאר מספר פרקים משמעותיים בדרך הארוכה שהובילה לפסיכיאטריה המודרנית של ימינו. בשער הראשון מתוארים ניסיונות רבים ומגוונים, שנעשו במהלך ההיסטוריה במאמץ להבין ולפענח את סוד ה'שיגעון', באמצעות מודלים מסבירים שרווחו בתקופות שונות להבנת מחלות הנפש.
בשער השני מתוארים ניסיונות נואשים ובעייתיים, שנעשו על מנת לטפל במחלות הנפש; זאת, על אף שלמטפלים לא היה מספיק ידע לגבי המחלות ולגבי הגורמים להן. חלק מטיפולים אלה, בהם לובוטומיה, גרמו נזק חמור שעלה בהרבה על התועלת שהופקה מהם.
בשער השלישי והאחרון מובאות תסמונות נפשיות מגוונות, שמדגימות את הקשרים המורכבים בין תרבות, חברה ופסיכופתולוגיה. חלקן 'תסמונות תלויות תרבות' וחלקן קשור באמונות מיתיות ופולקלוריסטיות.
בכתיבת הספר באו לביטוי, בנוסף לידע ההיסטורי העשיר, גם הניסיון הקליני רב השנים של המחברים והשקפתם האידאולוגית, לפיה על מנת להעניק טיפול נאות למטופל פסיכיאטרי, על מטפל להכיר לא רק את הפסיכופתולוגיה של ההפרעה, אלא גם להתייחס למטופל, לכוחותיו, לצדו הבריא ולרקע התרבותי והחברתי שלו.
...
|
|
5.
|
|
בספר זה מתועד מסע בעקבות הטראומה הנפשית. המסע מתאפיין בעליות ובמורדות, בהתקדמות ובנסיגה, בחתירה לחקר האמת ובמאמצים להכחישה, בניסיונות להבין את ההשלכות הנפשיות של אירוע טראומטי ובניסיונות לשלול את קיומן. כל המחקרים והעדויות מראים, שהטראומה הנפשית יוצרת סבל קשה, הפרעות נפשיות משמעותיות ומגבלות תפקודיות.
חרף זאת, התשובות לשאלה האם טראומה פסיכולוגית לבדה (בלי פגיעה פיזית) יכולה לגרום מצוקות־נפשיות מתמשכות ותחלואה, מושפעות מערכים ומאינטרסים; מעורבים בהן שיקולים כלכליים של אנשים פרטיים ושל חברות ביטוח וקרנות פנסיה, ושאיפות של מדינות לתלות רק באדם ובחוסנו את הסיבות להתמוטטות נפשית.
בדרך הארוכה להכרה בטראומה הנפשית, להבנתה ולגיבוש דרכים להתמודד עימה יש כמה תחנות מרכזיות, רובן צבאיות, שכן מלחמות וסכסוכים אלימים גובים את המחיר היקר ביותר הן בפגיעות גופניות הן בפגיעות נפשיות. התחנה הראשונה היא תסמונת 'גב הרכבת' באנגליה של המאה ה־19, אז עלתה שאלה קיומה של טראומה נפשית על סדר היום הציבורי.
התחנה הבאה היא מלחמת העולם הראשונה, שבה מספרם הרב של נפגעי 'הלם הפגזים' איים על האפשרות להמשיך ולהילחם; בנסיבות אלה מדינות נאלצו להכיר בטראומה נפשית ולראשונה פותחו תיאוריות לגביה ושיטות טיפול־קדמי בה. אחרי המלחמה לקחים אלה נשכחו והושכחו ואף נאסר השימוש במונח 'הלם הפגזים'.
תחנה חשובה נוספת היא מלחמת וייטנאם, בה הוכרו התוצאות הפסיכולוגיות ארוכות הטווח של טראומה ובעקבותיה נוצרה האבחנה של הפרעה פוסט טראומתית (PTSD).
מלחמות ישראל הן תחנה ייחודית, שמתאפיינת במחזוריות אינטנסיבית של הכחשה והכרה.
התחנה האחרונה בספר היא זו של הטרור, שכתוצאה ממנו נגרמת טראומה המכוונת לאוכלוסיה לא לוחמת; טראומה זו מופצת ומועצמת באמצעות תקשורת המונים ורשתות חברתיות. ייתכן שהטרור מבשר אפשרות, שמלחמות העתיד לא יתנהלו בחזית אלא בעורף, לא בין צבאות אלא נגד אזרחים וערים, ותנאים אלה יעצבו את הטראומה שבעקבותיהן.
הפרספקטיבה והניתוח ההיסטוריים מאפשרים להפיק לקחים לפחות בשני מישורים: במישור הטיפולי — מה כדאי לעשות, ויותר מכך מה לא כדאי ואסור לעשות; במישור הארגוני — בניית היערכות צבאית ואזרחית, שתתגבר על הנטייה להכחשה והשכחה של תוצאות נפשיות חמורות שיכולות להתפתח מטראומה פסיכולוגית.
על המחבר
אליעזר ויצטום, פרופסור אמריטוס בפסיכיאטריה באוניברסיטת בן־גוריון. פרסם יותר ממאתיים חיבורים מדעיים. בין ספריו בעברית 'נפש אבל ושכול', 'ירושלים של קדושה ושיגעון' (עם ד"ר משה קליאן), 'גאונות ושיגעון' (עם פרופ' ולדימיר לרנר), 'הורדוס מלך רודף ורדוף' (עם פרופ' אריה כשר), שזכה בפרס בהט לשנת תשס"ו, 'להביא ילדים לעולם' (עם ד"ר צביה בירמן), 'הפנים הרבות של האובדן והשכול' (עם פרופ' שמשון רובין וד"ר רות מלקינסון), 'פרקים בהתפתחות הפסיכיאטריה' (עם ד"ר יעקב מרגולין)....
|
|
6.
|
|
בשנים האחרונות חלו פריצות דרך רפואיות משמעותיות בטיפול בנשים ובגברים הסובלים מבעיות פוריות.
לעומת ההתקדמות הטכנולוגית הביו-רפואית המרשימה, הבנת התהליכים הנפשיים הכרוכים באבחון בעיות הפוריות ובטיפולים בהן נותרה מאחור, וכך נוצר פער בין האפשרויות הרפואיות-הביולוגיות המתקדמות לבין הטיפול במצוקות החברתיות והפסיכולוגיות של נשים וגברים המתמודדים עם בעיות פוריות.
רבים מהנשים ומהגברים המשתתפים בתהליכים הרפואיים המורכבים של טיפולי הפוריות מפתחים מצוקות נפשיות, מצבי חרדה ודיכאון. למצבים אלה יש השלכות רבות על הסיכויים להרות. להביא ילדים לעולם, ספרם של ד"ר צביה בירמן ופרופ' אליעזר ויצטום, מנסה לגשר על פער זה.
בספר מובאים סיפורי מקרים המתארים את תהליכי ההתמודדות השונים של גברים ונשים, והתערבויות טיפוליות, שנבנו במיוחד בעבור זוגות המצויים בטיפולי פוריות, הנותנות מענה ספציפי לצרכים הנפשיים הן של הנשים והן של הגברים.
הספר מתאר את מצבם של הנשים והגברים, את השינויים הדרמתיים המתחוללים בזוגיות בעקבות הטיפולים, את ההבדלים בין גברים לנשים בגישה לטיפולים ובהתמודדות איתם ואת השלכותיהם על היחסים בין בני הזוג.
להביא ילדים לעולם דן באופן מעמיק ורציני בפן הנפשי של בעיות הפוריות ומקנה כלים להחזרת השותפות בין בני הזוג במהלך הטיפולים. ספר ייחודי זה הוא ספר חובה לזוגות המתמודדים עם בעיות פוריות, למעורבים בטיפול בזוגות אלה ולסובבים אותם.
ד"ר צביה בירמן מטפלת וחוקרת שנים רבות את נושא הפוריות מהיבטים שונים. ד"ר בירמן הייתה ראש יחידת העובדים הסוציאליים במחלקות ילדים, נשים ויולדות במרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם, ובמסגרת תפקידה ליוותה זוגות רבים במהלך טיפולי פוריות. בשני העשורים האחרונים היא מטפלת בנשים ובזוגות העוברים טיפולי פוריות, בטיפולים אינדיבידואליים, זוגיים וקבוצתיים.
פרופ' אליעזר ויצטום הוא פרופסור לפסיכיאטריה במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע, אוניברסיטת בן גוריון. הוא חוקר שנים רבות את יחסי הגומלין המורכבים בין התנהגות לתרבות ולחברה ובין הגוף לנפש. במסגרת תחום זה עוסק פרופ' ויצטום בהתמודדות של הפרט עם אובדן וטראומה ברמה האישית והחברתית. במשך שנים רבות עוסק ביחד עם ד"ר בירמן בחקר סוגיית הפוריות. ספריו האחרונים היו "נפש", "אבל ושכול", "הורדוס: מלך רודף ורדוף", ולאחרונה "גאונות ושיגעון" שיצא אף הוא בהוצאת אריה ניר....
|
|
7.
|
|
מותו של אדם קרוב מערער את המבנה הנפשי הפנימי של הפרט וכן את המערכת החברתית של אלה שהיו שותפים לחייו של הנפטר. אבל בעקבות שכול ואובדן הוא תגובה אוניברסלית, אנושית ונורמלית. השכול והאובדן מהווים חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית, והחברה הישראלית מתמודדת עמם מאז התהוותה, ובשנים האחרונות אולי ביתר שאת. בספר זה מתוארים היבטים שונים של שכול ואובדן, והוא מתייחס לשאלות מהותיות רבות הנוגעות להם: מהו אבל נורמלי? מה משכו ומהלכו של אבל תקין? כיצד מעריכים אבל לא תקין בעקבות אובדן? מהי זיקת הגומלין בין האבל הציבורי לבין האבל האישי בחברה הישראלית? ועוד.
הספר מציג לקורא את המחקר העדכני וסוקר את הגישות הפסיכולוגיות העיקריות הייחודיות בתחום זה. ככזה הוא מתאים לאנשי מקצוע, לאלה שחוו אובדן ושכול, וכן לקהל קוראים רחב המתעניין בנושא.
אליעזר ויצטום הוא פרופסור מין המניין לפסיכאטריה באוניברסיטת בן גוריון ופסיכאטר בכיר במרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים" בירושלים, וכן מעורכי "שיחות"- הירחון הישראלי לפסיכותרפיה, הוא מתמחה בהשפעתם של גורמים תרבותיים על ביטויים של מצוקה פסיכולוגית, בדרכי התמודדות עם אבל ובהפרעות פוסט- טראומתיות, בפסיכותרפיה קצרת מועד ובטיפול נרטיבי.
הוא מרבה לפרסם בכתבי עת מקצועיים ופרסם למעלה ממאתיים פרסומים בתחומי התמחותו. ערך ספרים בעברית ובאנגלית על אובדן וטראומה ועל טיפול באוכלוסייה החרדית בירושלים....
|
|
