בספר זה מתועד מסע בעקבות הטראומה הנפשית. המסע מתאפיין בעליות ובמורדות, בהתקדמות ובנסיגה, בחתירה לחקר האמת ובמאמצים להכחישה, בניסיונות להבין את ההשלכות הנפשיות של אירוע טראומטי ובניסיונות לשלול את קיומן. כל המחקרים והעדויות מראים, שהטראומה הנפשית יוצרת סבל קשה, הפרעות נפשיות משמעותיות ומגבלות תפקודיות.
חרף זאת, התשובות לשאלה האם טראומה פסיכולוגית לבדה (בלי פגיעה פיזית) יכולה לגרום מצוקות־נפשיות מתמשכות ותחלואה, מושפעות מערכים ומאינטרסים; מעורבים בהן שיקולים כלכליים של אנשים פרטיים ושל חברות ביטוח וקרנות פנסיה, ושאיפות של מדינות לתלות רק באדם ובחוסנו את הסיבות להתמוטטות נפשית.
בדרך הארוכה להכרה בטראומה הנפשית, להבנתה ולגיבוש דרכים להתמודד עימה יש כמה תחנות מרכזיות, רובן צבאיות, שכן מלחמות וסכסוכים אלימים גובים את המחיר היקר ביותר הן בפגיעות גופניות הן בפגיעות נפשיות. התחנה הראשונה היא תסמונת 'גב הרכבת' באנגליה של המאה ה־19, אז עלתה שאלה קיומה של טראומה נפשית על סדר היום הציבורי.
התחנה הבאה היא מלחמת העולם הראשונה, שבה מספרם הרב של נפגעי 'הלם הפגזים' איים על האפשרות להמשיך ולהילחם; בנסיבות אלה מדינות נאלצו להכיר בטראומה נפשית ולראשונה פותחו תיאוריות לגביה ושיטות טיפול־קדמי בה. אחרי המלחמה לקחים אלה נשכחו והושכחו ואף נאסר השימוש במונח 'הלם הפגזים'.
תחנה חשובה נוספת היא מלחמת וייטנאם, בה הוכרו התוצאות הפסיכולוגיות ארוכות הטווח של טראומה ובעקבותיה נוצרה האבחנה של הפרעה פוסט טראומתית (PTSD).
מלחמות ישראל הן תחנה ייחודית, שמתאפיינת במחזוריות אינטנסיבית של הכחשה והכרה.
התחנה האחרונה בספר היא זו של הטרור, שכתוצאה ממנו נגרמת טראומה המכוונת לאוכלוסיה לא לוחמת; טראומה זו מופצת ומועצמת באמצעות תקשורת המונים ורשתות חברתיות. ייתכן שהטרור מבשר אפשרות, שמלחמות העתיד לא יתנהלו בחזית אלא בעורף, לא בין צבאות אלא נגד אזרחים וערים, ותנאים אלה יעצבו את הטראומה שבעקבותיהן.
הפרספקטיבה והניתוח ההיסטוריים מאפשרים להפיק לקחים לפחות בשני מישורים: במישור הטיפולי — מה כדאי לעשות, ויותר מכך מה לא כדאי ואסור לעשות; במישור הארגוני — בניית היערכות צבאית ואזרחית, שתתגבר על הנטייה להכחשה והשכחה של תוצאות נפשיות חמורות שיכולות להתפתח מטראומה פסיכולוגית.
על המחבר
אליעזר ויצטום, פרופסור אמריטוס בפסיכיאטריה באוניברסיטת בן־גוריון. פרסם יותר ממאתיים חיבורים מדעיים. בין ספריו בעברית 'נפש אבל ושכול', 'ירושלים של קדושה ושיגעון' (עם ד"ר משה קליאן), 'גאונות ושיגעון' (עם פרופ' ולדימיר לרנר), 'הורדוס מלך רודף ורדוף' (עם פרופ' אריה כשר), שזכה בפרס בהט לשנת תשס"ו, 'להביא ילדים לעולם' (עם ד"ר צביה בירמן), 'הפנים הרבות של האובדן והשכול' (עם פרופ' שמשון רובין וד"ר רות מלקינסון), 'פרקים בהתפתחות הפסיכיאטריה' (עם ד"ר יעקב מרגולין).