“בראיון שערך איתו קוטנר, הדגיש יורם טהרלב שהוא אדם עממי שכותב שירים עממיים. כעורך הקובץ הזה הוא ממשיך באותה הרוח ומציג אוסף של שירים, שאינם רק שירי נוסטלגיה ונופים, אלא שירים מההווי הישראלי העכשווי, כדבריו [ הספר מ-2005, כך שלפחות הצלחנו להתחמק מעומר אדם. צריך להעריך את הדברים הקטנים בחיים :-) ]. לפעמים השירים נראים לי קצת עממיים מדי, אך עוד נגיע לזה. הספר הינו בפורמט אלבומי והוא מעוטר בציורים ש”

“יורם טהרלב מוכר לנו כמשורר, פזמונאי, סופר ואפילו סטנדאפיסט. הוא כתב כמה מהשירים המוכרים ביותר, כגון: "גבעת התחמושת", "בפרדס ליד השוקת", "הבלדה על יואל משה סלומון", ספרי ילדים כגון: "הדודה שלי מרחוב הנביאים" ועוד. בספרו "משק יגור טיוטה" הוא מתאר את החיים בקיבוץ יגור מנקודת מבטו של ילד בתקופה שלפני קום המדינה. חלק משיריו מצחיקים ועליזים, חלקם עוסקים בתיאור הטבע והווי החיים בקיבוץ, ואחרים מתארים”

“ספר מעניין המזכיר במידה מסוימת את תוכנית הטלוויזיה המיתולוגית "שרתי לך ארצי" - תולדות הארץ על פי שיריה, אלא שכאן הדגש הוא יותר על ההיסטוריה של הארץ ופחות על ההיסטוריה של השירים עצמם - וזה קצת חבל. היה רצוי להוסיף פרטים כגון - א. מתי בדיוק חובר כל שיר? יש כאן שירים שחוברו בצמוד לאירועים אליהם הם קשורים ויש כאלה שחוברו שנים רבות לאחר מכן. ב. כאשר המנגינה הושאלה משיר לועזי - מהו השיר המקורי? ג”

“סםר אחד, יורם טהר לב עם נחום גוטמן, תענוג צרוף. עושר של אושר. אוצר תרבותי משובח. עצב על לכתו של יורם טהר לב הנעים, החביב, המחונן בתחומו שהותיר אחריו אוצרות באלפים, שמספרים היסטוריה של מדינה, של חברה ותרבות שנפגעה בדיוק בימי לכתוב מאיתנו, כשדיון (אם אפשר לכנותו כך) סתה מהעיקר וסבב סביב שיר חלול של איש מטופש שבא לעלוב ביוצאי תפוצה מפוארת ביום חגה, במקום שהדיבור יתמקד בעיקר. לעומת החלול ושכמו”

“בראיון שערך איתו קוטנר, הדגיש יורם טהרלב שהוא אדם עממי שכותב שירים עממיים. כעורך הקובץ הזה הוא ממשיך באותה הרוח ומציג אוסף של שירים, שאינם רק שירי נוסטלגיה ונופים, אלא שירים מההווי הישראלי העכשווי, כדבריו [ הספר מ-2005, כך שלפחות הצלחנו להתחמק מעומר אדם. צריך להעריך את הדברים הקטנים בחיים :-) ]. לפעמים השירים נראים לי קצת עממיים מדי, אך עוד נגיע לזה. הספר הינו בפורמט אלבומי והוא מעוטר בציורים ש”

“יורם טהרלב מוכר לנו כמשורר, פזמונאי, סופר ואפילו סטנדאפיסט. הוא כתב כמה מהשירים המוכרים ביותר, כגון: "גבעת התחמושת", "בפרדס ליד השוקת", "הבלדה על יואל משה סלומון", ספרי ילדים כגון: "הדודה שלי מרחוב הנביאים" ועוד. בספרו "משק יגור טיוטה" הוא מתאר את החיים בקיבוץ יגור מנקודת מבטו של ילד בתקופה שלפני קום המדינה. חלק משיריו מצחיקים ועליזים, חלקם עוסקים בתיאור הטבע והווי החיים בקיבוץ, ואחרים מתארים”

“ספר מעניין המזכיר במידה מסוימת את תוכנית הטלוויזיה המיתולוגית "שרתי לך ארצי" - תולדות הארץ על פי שיריה, אלא שכאן הדגש הוא יותר על ההיסטוריה של הארץ ופחות על ההיסטוריה של השירים עצמם - וזה קצת חבל. היה רצוי להוסיף פרטים כגון - א. מתי בדיוק חובר כל שיר? יש כאן שירים שחוברו בצמוד לאירועים אליהם הם קשורים ויש כאלה שחוברו שנים רבות לאחר מכן. ב. כאשר המנגינה הושאלה משיר לועזי - מהו השיר המקורי? ג”

“סםר אחד, יורם טהר לב עם נחום גוטמן, תענוג צרוף. עושר של אושר. אוצר תרבותי משובח. עצב על לכתו של יורם טהר לב הנעים, החביב, המחונן בתחומו שהותיר אחריו אוצרות באלפים, שמספרים היסטוריה של מדינה, של חברה ותרבות שנפגעה בדיוק בימי לכתוב מאיתנו, כשדיון (אם אפשר לכנותו כך) סתה מהעיקר וסבב סביב שיר חלול של איש מטופש שבא לעלוב ביוצאי תפוצה מפוארת ביום חגה, במקום שהדיבור יתמקד בעיקר. לעומת החלול ושכמו”