ביקורת ספרותית על שירו הביטו וראו - הסיפורים שמאחורי השירים מאת יורם טהרלב
ספר טוב

---

ספר מעניין המזכיר במידה מסוימת את תוכנית הטלוויזיה המיתולוגית "שרתי לך ארצי" - תולדות הארץ על פי שיריה, אלא שכאן הדגש הוא יותר על ההיסטוריה של הארץ ופחות על ההיסטוריה של השירים עצמם - וזה קצת חבל.
היה רצוי להוסיף פרטים כגון -
א. מתי בדיוק חובר כל שיר? יש כאן שירים שחוברו בצמוד לאירועים אליהם הם קשורים ויש כאלה שחוברו שנים רבות לאחר מכן.
ב. כאשר המנגינה הושאלה משיר לועזי - מהו השיר המקורי?
ג. מי היה המבצע הראשון של השיר, או לחילופין - איזה ביצוע הפך את השיר לידוע באמת?
ד. פענוח "הרמזים" בשירים היה צריך להיות מלא ושיטתי יותר. לדוגמה: בשיר הידוע "תה ואורז יש בסין" (עמ' 22) מופיע בבית השלישי המונח "קומונה" - איך זה שייך למבנה גדוד העבודה עליו מדובר בעמוד הבא? כאשר מופיעה "חינה" כתרופה לקדחת בבית הרביעי רצוי היה (אולי) להבהיר שמדובר בכינין ולא בחינה לחתונות...
בעמודים 105 - 107 פוענחו שלושה רמזים בשיר "רבותי ההסטוריה חוזרת" אבל שתי השורות האחרונות: "כן, הכושי יכול כבר ללכת - כי הכושי עשה את שלו" - לא הוסברו - כאן משתקפת מרירותם של חברי הפלמ"ח על פירוקו בידי בן-גוריון.
ה. אמנם מדובר בנושא שדשו בו רבות - אבל איך אפשר להביא מבחר של שירי מלחמת ששת הימים בלי "ירושלים של זהב"?

בנוסף רצוי היה להגיה את הספר ביתר הקפדה:
1. בעמוד 84 נכתב שאלכסנדר זייד היה בדרכו ארצה, בדצמבר 190 - וצריך להיות כמובן 1903 - הוא הגיע לארץ ב-1904.
2. בעמוד 93 - מופיע השיר "חיילים אלמונים" כהימנון האצ"ל וכך אמנם היה עד 1940 כאשר הפך להימנון הלח"י.
רצוי היה לציין זאת כי יש להניח שרובנו מכירים כיום את השיר רק כהימנון הלח"י.
3. בעמוד 105 בשורה השניה בהערות לשיר "רבותי ההסטוריה חוזרת" שכבר נזכר כאן, כתוב: "הצבא הצרפתי, הפרו-נאצי" - מדובר כאן בפלישה הבריטית לסוריה ולבנון ב-1941 בה השתתף גם הפלמ"ח. מדינות אלה היו עדיין תחת שלטון המנדט הצרפתי וממשלת וישי שמשלה אז בצרפת הכבושה אכן שיתפה פעולה עם הנאצים - אך האם יהיה זה מדויק לכתוב שהצבא הצרפתי בסוריה ולבנון שהיה כפוף להוראות ממשלה זו ולכן נלחם נגד הפלישה הבריטית, היה פרו-נאצי? בשל רגישות הנושא, רצוי היה להיזהר כאן.
4. בעמודים 108, 110 - ביחס לשיר הפינג'אן - הכלי לבישול הקפה הוא לא טנקה ולא טאנאקה (אלה בכלל שמות יפניים) אלא כנכה (שתי הכפ"ים דגושות וניקודן בפתח, והנון - בשווא - כך לפי המילון הערבי-עברי של איילון ושנער). נדמה לי (ואינני מומחה לנושא זה) שבארץ מוכר יותר השם אבריק (Ibrik), שהגיע אלינו מהטורקית (ואולי - התורכית?) ולא בכראג' המופיע כאן בעמוד 110 - וראו בעניין זה את הערך ג'זווה בויקיפדיה העברית (כדאי גם להסתכל בגירסה האנגלית של ערך זה שאינה מזכירה כלל את ה-bakraj) ושם שמות נוספים לכלי זה.
5. בעמוד 150 נזכר סא"ל צבי עופר כדוגמה לקצין בכיר שנפל בשעת מרדף ב-20.12.1968 - ראוי היה להזכיר גם את שמותיהם של אל"מ אריק רגב וסרן גדי מנלה שנפלו ב-26.7.1968 , סא"ל משה פלס (סטמפל) שנפל ב-19.9.1968 ורבי-הסרנים חנן סמסון ויוסי קפלן - ובנוסף גם סמל בועז ששון - שנפלו ב-11.3.1969.
6. הבדיחה על המזון לציפורים (ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו) המופיעה בעמודים 161 - 162, מקורה בקטע של דן בן אמוץ בתוכנית הרדיו (המיתולוגית גם היא) "שלושה בסירה אחת" - ואין כל איזכור לכך.
7. בעמוד 192 מופיע צילום קטן עם הכיתוב "עוזי עם קת מתקפלת". הקת שייכת למיני עוזי (קת מתקפלת סובבת במקום הקת המתקפלת הנשברת) אבל המחסנית נראית כמו זו של אמ-16 וידית האחיזה בוודאי לא שייכת לעוזי.
8. בעמוד 215 מצויין כי גובהו המירבי של הכרמל הוא 528 מטר אך למעשה נקודת השיא - רום כרמל - היא בגובה 546 מטר. נתון זה מופיע בפרק שכותרתו "שבחי יגור" - ואין שום איזכור לכך שיורם טהרלב, אחד ממחברי הספר, הוא בן קיבוץ יגור...


הספר יצא לראשונה ב-1992 ונדפס מחדש מספר פעמים, אז אולי כל השיבושים הקטנים האלה כבר תוקנו?

» ביקורות נוספות של יב
» ביקורות נוספות על שירו הביטו וראו - הסיפורים שמאחורי השירים