כיפה אדומה, שלגייה ושבעת הגמדים, בת הים הקטנה, הדייג ודג הזהב, סינדרלה, ליכלוכית, רפונזל, נסיך צפרדע, הברווזון המכוער, עמי ותמי, החלילן מהמלין, פינוקיו, החתול במגפיים... קראתי כבר את כולם. את כולם, עד האחרון שבהם!
גם את האגדות והסיפורים הפחות מוכרים של האחים גרים, אנדרסן ושות' קראתי, ואפילו סיפורי עם רוסיים - ככה זה, כשחלק נכבד מהילדות שלך בילית בחברת ספרים מהסוג הזה, בין אם זה לקרוא אותם, ובין א

את <mark>שלומית</mark> פגשתי במוזאון.
לא, זו לא שורה ראשונה ברומן... בעצם, אתם יודעים מה - זו בהחלט כן!
התכשיט הקטן, שאותו סחבתי אתי כדי שיספוג מעט קולטורה, משך את ידי כדי להפנות את תשומת ליבי, ואמר תוך כדי הצבעה עדינה: "סבא, זו סופרת שהייתה אצלנו בכיתה, והקריאה לנו סיפורים"... אוקיי, הבנו. ואז נקטנו בתכסיס הידוע - להתקרב אליה ולחזור שוב על השאלה קרוב אליה. וזה עבד.
היא הפנתה את ראשה אלינו, ועם חיוך כובש

סיפורים מרתקים הסיפור הכי אהוב עלי זה הנסיכה נונה עם הצמות שלה היא יפהפייה כמו מלאך והשיר הכי אהוב זה שמוליק המרביץ זה היה נגד אלימות והאגדות שלה ממש מרתקות כיף תענוג מאוד לקרוא אותו אבל טכנית הוא קצת משעמם אבל די הגעתי למסקנה שזה ספר טוב אגב <mark>שלומית כהן-אסיף</mark> ביקרה בבית הספר של אחותי אז היא מכירה אותה טוב לא בהכרח כמובן

את ביקורתי ה-100 בסמניה אני מבקש להקדיש לספר ילדים ולילדה קטנה ומנומשת.

קראו לה ליטל והיא הייתה הילדה החכמה ביותר בכיתה ב-3' ובשכבה בכלל. לא אשכח את היום שיצאנו לטיול קצר בחורשה שליד בית הספר בה למדנו. זאת הייתה תקופה שהחורשות עמדו עצמאיות ונתנו לבר לעשות בהן כרצונו. את החורשה החליפה היום שכונה חדשה ולזכר אותם עצים, סלעים, אבנים, חרקים ובעלי חיים נשארו רק זיכרונות ילדותינו. יצאנו מתוך מערה קטנ

קניתי את הספר אחרי שראיתי הסופרת <mark>שלומית</mark> קראה קטע ממנו בתוכנית "סופרים קוראים". נהניתי מכל רגע ומכל דף (45 עמודים בספר).נשיקה בכיס ועוד נשיקה הוא ספר מכתבים למי שאוהבים,הוא גם ספר שילמד אותנו איך לטפל ביקרינו וחברינו. 'אם יש לך ים בלב..יש לך גם כחול וגם שמים.אף פעם לא תהיה צמא..תמיד יהיה לך מים"..."חבר שלם כל אחד צריך,,שיהיה לו חבר אחד לפחות, חבר יותר מאח,יורת מאחות.חבר כל הזמן, כל הימים, לא חבר לפ

לפי השם של הספר ציפיתי לקיטצ' רציף. הכחשתי את העובדה שהוא נמצא אצלינו בבית. הנחחתי שלקחנו אותו בספריה סתם בטעות.
אז זהו שלא.
סיפור מאוד חביב ומוצלח.
המון משפטים כיפים, לפעמים עמוקים, לפעמים סתם מצחיקים, אבל לכל הדרך מאוד עדינים. בכלל סיפור שופע אהבה ומאוד עדין ומתוק ( "איזה כיף שסבא שלי הוא סבא שלי ולא סבא של ילד אחר", "הוא הביט בפניו שמשתקפים בקערית מים וראה שהוא שמח", "בלילה לגמרי בחושך, לגמר

ספר ילדים נפלא,לגילאי ארבע חמש ושש.
ממולץ ואחד מרבי המכר ברשת שאני עובדת בה,יחסית חדש על המדפים,
לכל ההורים שרוצים המלצות לגיל הרך אז בבקשה,ממליצה
מכל הלב.