“נפתח בווידוי. אני לא אוהב ספרים על כוח אווירי, טייסים או חילות אוויר. את שירותי הצבאי עשיתי בצבא היבשה, שם אני גם עושה מילואים, וביושר, אני פחות מתחבר לספרים שכאלה (אף שקורא גם אותם כי בכל זאת צריך ללמוד ולהכיר). אני מספר זאת כדי להמחיש עד כמה נהניתי מהספר "צבעוני ארבע" מאת אלוף (מיל.) גיורא רום (הוצאת ידיעות ספרים, מהדורה מורחבת, 2015). זהו ספר מצוין, שבו תיאר רום את קורותיו לאחר שנפל בשבי המצרי”

“ספר אישי ואנושי. על קשיים, אתגרים והתעלות הנפש. הספר מחולק ל2 חלקים: השבי והחיים אחריו. גיורא רום חושף את צפונות נפשו ובגילוי לב מוחלט מספר על הקשיים, הדילמות, ההחלטות וההתמודדות עם השבי וגם על החיים אחריו שהושפעו כמובן נפשית ופיזית מהשבי. גיורא רום מפליא לספר ולרגש את הקורא בעלילותיו ומתאר בפרוטרוט את חיי היום יום בכלא ובצינוק. בהחלט מעניין לקרוא ולהתרשם הן מההתמודדות הנפשית הקשה והן מ”

“את הספר הזה קראתי לפני מספר חודשים (ככה זה כשחברה שלי היא בקהילת "הקוראים המשפיעים") והייתי יכולה להמליץ עליו. הספר כתוב ממקור ראשון, על טייס שנופל בשבי, על חוויותיו בשבי, על השחרור המיוחל ועל ההתמודדות והשיקום שלאחריו. נהניתי מהספר, הכתיבה הייתה קולחת, מעניינת ומוסיפה ידע רב. תמיד חשבתי שהדבר הכי נורא בשבי הוא המכות, העינויים, היחס הקשוח. אולם להפתעתי גיליתי כי הבדידות היא המכשול הקשה מכל.”

“גיורא רום כתב את סיפרו האוטוביוגרפי תחת רישומם של חוויותיו בשבי המצרי בזמן מלחמת ההתשה. סיפרו מצטיין בלשון קולחת, מידה קטנה כזית של הומור עצמי והעיקר תאור מרגש של הזמן שעובר כשהוא פצוע קשה ומטופל ברשלנות על ידי הרופאים המצריים. גיורא רום יצא משביו כשבר כלי , אבל עם רצון של ברזל הוא מצליח לשקם את עצמו וכמובן בעזרת משפחתו האוהבת וחבריו התומכים, וכמובן חיל האויר שלא הזניח אותו לרגע. גיורא רום חו”

“נפתח בווידוי. אני לא אוהב ספרים על כוח אווירי, טייסים או חילות אוויר. את שירותי הצבאי עשיתי בצבא היבשה, שם אני גם עושה מילואים, וביושר, אני פחות מתחבר לספרים שכאלה (אף שקורא גם אותם כי בכל זאת צריך ללמוד ולהכיר). אני מספר זאת כדי להמחיש עד כמה נהניתי מהספר "צבעוני ארבע" מאת אלוף (מיל.) גיורא רום (הוצאת ידיעות ספרים, מהדורה מורחבת, 2015). זהו ספר מצוין, שבו תיאר רום את קורותיו לאחר שנפל בשבי המצרי”

“ספר אישי ואנושי. על קשיים, אתגרים והתעלות הנפש. הספר מחולק ל2 חלקים: השבי והחיים אחריו. גיורא רום חושף את צפונות נפשו ובגילוי לב מוחלט מספר על הקשיים, הדילמות, ההחלטות וההתמודדות עם השבי וגם על החיים אחריו שהושפעו כמובן נפשית ופיזית מהשבי. גיורא רום מפליא לספר ולרגש את הקורא בעלילותיו ומתאר בפרוטרוט את חיי היום יום בכלא ובצינוק. בהחלט מעניין לקרוא ולהתרשם הן מההתמודדות הנפשית הקשה והן מ”

“את הספר הזה קראתי לפני מספר חודשים (ככה זה כשחברה שלי היא בקהילת "הקוראים המשפיעים") והייתי יכולה להמליץ עליו. הספר כתוב ממקור ראשון, על טייס שנופל בשבי, על חוויותיו בשבי, על השחרור המיוחל ועל ההתמודדות והשיקום שלאחריו. נהניתי מהספר, הכתיבה הייתה קולחת, מעניינת ומוסיפה ידע רב. תמיד חשבתי שהדבר הכי נורא בשבי הוא המכות, העינויים, היחס הקשוח. אולם להפתעתי גיליתי כי הבדידות היא המכשול הקשה מכל.”

“גיורא רום כתב את סיפרו האוטוביוגרפי תחת רישומם של חוויותיו בשבי המצרי בזמן מלחמת ההתשה. סיפרו מצטיין בלשון קולחת, מידה קטנה כזית של הומור עצמי והעיקר תאור מרגש של הזמן שעובר כשהוא פצוע קשה ומטופל ברשלנות על ידי הרופאים המצריים. גיורא רום יצא משביו כשבר כלי , אבל עם רצון של ברזל הוא מצליח לשקם את עצמו וכמובן בעזרת משפחתו האוהבת וחבריו התומכים, וכמובן חיל האויר שלא הזניח אותו לרגע. גיורא רום חו”