בקורס ׳מבוא ליחסים בינ״ל״, מובא מאמר מפורסם מאוד של רוברט ג׳ארוויס שניקרא״ עיוותי תפיסה בקבלת החלטות במצבי משבר״.
טענתו העיקרית של המחבר שמקבלי החלטות נמצאים תחת עומס פסיכולוגי כל כך גדול שעקב משקעים אישיים בעבר , יקבלו
מנהיגים במצבי לחץ החלטות שגויות שתהיינה להן השלכות מרחיקות לכת על המצב.
כדוגמה למנהיגים שבמצבי לחץ הפסיקו לתפקד ניתן למנות את סטאלין, עקב מבצע ברברוסה והפלישה הנאצית לברה״מ, רבי

הספר "מ'חניבעל' למלחמה" מאת אל"ם (מיל') ד"ר <mark>שמואל גורדון</mark> (הוצאת מערכון ומודן, 2011) ניתח את קבלת ההחלטות האסטרטגיות שקיבלו הדרג המדיני והצבאי הבכיר במהלך מלחמת לבנון השנייה. גורדון, בעברו טייס קרב ומפקד בכיר בחיל האוויר, גרס כי היו שלוש החלטות כאלו.

הראשונה היא ההחלטה על תקיפת מערך הרקטות ארוכות הטווח עם פרוץ המלחמה, כפעולת גמול בתגובה לחטיפת החיילים בידי חזבאללה. במטה הכלל, אף כי "הציע ראש אג

<mark>שמואל גורדון</mark>, טייס קרב ומפקד בדרגה גבוהה והתפקיד בכיר בחיל, כתב
בספר זה על שלושים השעות הראשונות של חיל האויר במלחמת יום כיפור.
זהו ספר שניכתב באחריות רבה, תוך שימת לב לפרטים קטנים, תוך מחקר
מעמיק, איסוף נתונים ונתוחם לשם הסקת מסקנות.
בדרך כלל צה״ל בודק את עצמו לאחר מלחמות וקרבות חשובים.
וכאן בעצם נמצאת הבעיה, צה״ להוא לא גוף שצריך ויכול לחקור את עצמו
מכוון שאז קיימת סכנה אמיתית שמסקנות החקי