“רואה לך בעיניים. הרכב מוזיקאלי שהתארגן לקראת ההרצאה שלנו על ושתי גיבורת המגילה (הרצאה שתושמע באיחור), מלווה את ההרצאה בשירי נשים על נשים, הנעות במנעד של חולשה לעצמה. אחד מהשרים הנוגעים והיפים שיושר הוא רואה לך בעיניים של אתי אנקרי, על אישה המביטה לעיני הגבר שלה ומגלה לפתע את כוחה. בשעה שאני כותב את הביקורת, אני שומע ברקע את הקלטת העיבוד המקורי של ההרכב המוזיקאלי שלנו. שם השיר ותוכנו, התחב”

“האמנות ניתנה לנו כדי להציל אותנו ממוות מחמת האמת. כך אמר ניטשה. זכיתי להכיר את יצירתו של גויה רק לפני כ-20 שנה, אז הוצגה במוזיאון תל אביב תערוכה של יצירותיו. כאשר מטיילים במדריד, לא ניתן להתעלם מיצירותיו המעטרות לא רק כנסיות אלא גם בארים ומסעדות (רפרודוקציות כמובן) ואפילו תחנת מטרו נקראת על שמו. כאשר ראיתי את ספרה של רירי סילביה מנור, היה לי ברור כי אני חיב לקרוא אותו. פרופסור מנור, העוסקת ב”

“רואה לך בעיניים. הרכב מוזיקאלי שהתארגן לקראת ההרצאה שלנו על ושתי גיבורת המגילה (הרצאה שתושמע באיחור), מלווה את ההרצאה בשירי נשים על נשים, הנעות במנעד של חולשה לעצמה. אחד מהשרים הנוגעים והיפים שיושר הוא רואה לך בעיניים של אתי אנקרי, על אישה המביטה לעיני הגבר שלה ומגלה לפתע את כוחה. בשעה שאני כותב את הביקורת, אני שומע ברקע את הקלטת העיבוד המקורי של ההרכב המוזיקאלי שלנו. שם השיר ותוכנו, התחב”

“האמנות ניתנה לנו כדי להציל אותנו ממוות מחמת האמת. כך אמר ניטשה. זכיתי להכיר את יצירתו של גויה רק לפני כ-20 שנה, אז הוצגה במוזיאון תל אביב תערוכה של יצירותיו. כאשר מטיילים במדריד, לא ניתן להתעלם מיצירותיו המעטרות לא רק כנסיות אלא גם בארים ומסעדות (רפרודוקציות כמובן) ואפילו תחנת מטרו נקראת על שמו. כאשר ראיתי את ספרה של רירי סילביה מנור, היה לי ברור כי אני חיב לקרוא אותו. פרופסור מנור, העוסקת ב”