"זה טקסט מפתיע מאוד, מקורי מאוד. המחברת רירי סילביה מנור מצאה דרך ייחודית לספר על אמן דגול מבעד לעיניה של מאהבת־מעריצה, הכותבת אליו ועליו כמאתיים שנה אחרי מותו." - ירון לונדון "אני רוצה להביע בזאת את התנצלותי בפני פרנסיסקו גויה. רגשותיו של אדם הם כל מה שיכול להיות מורכב, בלתי־צפוי וקשה לפענוח. אולי היתה זאת חוצפה מצדי שניסיתי לקרבו, לקרוא את מכתביו האינטימיים, לנחש את הריגושים שאותם חווה ולנסות לשחזר את שותפיו המשוערים, המתועדים והלא־מתועדים. ברם יש לי נסיבות מקילות: אני מאוהבת, וכאשר אתה אוהב, אתה עושה הכול כדי להיות כמה שיותר זמן במחיצת מושא אהבתך." - המחברת רירי סילביה מנור לבית אברפלד היא גם סופרת ומשוררת בשתי שפות, עברית ורומנית, וגם רופאה, מייסדת הנוירו־אופתלמולוגיה בישראל, פרופסור באוניברסיטת תל אביב, כלת פרס מפעל חיים ברפואת עיניים ודוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה לרפואה של בוקרשט. עד כה פרסמה ארבעה ספרי שירה וזכתה בפרס לוסיאן בלאגה ברומניה ובפרס עופר לידר בישראל. כמו כן פרסמה בישראל וברומניה את הרומן להתראות פליני, שהיה לרב־מכר וזיכה אותה בפרס הספר הטוב של השנה ברומניה....

להתראות פליני אוצר עולם שלם של דמויות ססגוניות ברומן כתוב בגוף ראשון; אוטוביוגרפיה מחוץ לקופסה, אשר הופכת לספרות. זהו ספר הפרוזה הראשון של רירי סילביה מנור, אשר פורסם לראשונה ברומניה, ושם זכה לפרס הספר הטוב של השנה מטעם השבועון אובסרבטור קולטורל והפך לרב מכר. רירי סילביה מנור היא פרופסור לרפואה, בעלת שם עולמי בנוירו-אופתלמולוגיה וכלת פרס מפעל חיים ברפואת עיניים (2015). כותבת ספרות יפה בשתי שפות: רומנית ועברית. פרסמה שני ספרי שירה: נדודי ערות (2000, ספרית הפועלים) והגיל המדומה (2014, הקיבוץ המאוחד). על שיריה – שתורגמו לשפות רבות – כתב נתן זך: "מנור היא אחת מהמשוררות הטובות הכותבות היום שירה עברית." "להתראות פליני הוא ספר מלא אהבה, מבריק, נפלא באנושיותו, זורם כמו החיים עצמם. צ'כוב ופליני משוטטים בין דפיו כמו חברים קרובים, באים ולוחשים את הדברים הנכונים ברגע הנכון. ספר שהוא מתנה לכל מי שקורא אותו." יהושע סובול "דמותה של האם מיוחדת במינה, והיחס בין שתי הגיבורות החזקות של הספר, האם ובתה, הוא כמעט פסיכואנליטי, רומן נדיר שישי בו חומר לסרט גדול." סטפן בוליה ...

כמעט בִּין־לילה,לא,כי בינת הרבה שנים הפכה הפרופסורית רירי סילביה מנור, הנחשבת למומחית ידועה בתחום רפואת העיניים, לאחת המשוררות שאינן מבטיחות עוד–פשוט, כי קיימו את הבטחתן. מנור היא אחת המשוררות המושלמות הכותבות כיום שירה עברית. ואולי מוטב לומר, שירת אישה שלא מעט מהניסיון האנושי והנשי מאחוריה והיא מסכמת אותו – כמו שרק הגדולות במשוררות, ולא רק בעברית, ביקשו לסכם. ספר חיים נוגע ללב, שאינו מאכזב אף לרגע. תודה. נתן זך הַגִּיל המדומה זוֹ שֶׁאֲנִי – מַמְשִׁיכָה לְהִוָּלֵד, זוֹ שֶׁהָיִיתִי – עוֹד לֹא תָּם. מְנִידָה לְלֹא הֶרֶף אֶת הַחֹמֶר הֶאָפֹר מֵהַהֶמִיסְפֶרָה הַשְּׂמָאלִית לַיְמָנִית. לְגוּפִי יוֹתֵר מִידֵי עֵינַיִם וּמְעַט מִדַּי זְרוֹעוֹת אֲנִי-אֲנִי, חַסְרַת בּוּשָׁה, כְּמוֹ בְּמִטָּה מְזִינָה בִּזְרָדִים אֶת מְדוּרוּת הָרְכִילוּת זוֹ שֶׁאֲנִי – מַמְשִׁיכָה לְהִוָּלֵד...