“ב-10 בנובמבר 1938, למחרת ליל הבדולח, יצא לדרכו כבכל בוקר אוטו מאייר בן ה-30, פסנתרן ג'אז וינאי. הוא נתפס ע"י הגסטפו ונלקח ל"חקירה". הקצין ש"חקר" אותו היה לתדהמתו / למזלו בן כיתתו מן התיכון, אנטישמי ארסי מנוער. הקצין משחרר את אוטו מאייר "בגלל שלא יצלח לעבודה פיזית". באותו שבוע מתברר למאייר כי אביו, יוזף מאייר האצילי, התרבותי, עדין הנפש והנדיב, נתפס גם הוא ונשלח למחנה ריכוז דכאו. בצר לו פונה”

“ב-10 בנובמבר 1938, למחרת ליל הבדולח, יצא לדרכו כבכל בוקר אוטו מאייר בן ה-30, פסנתרן ג'אז וינאי. הוא נתפס ע"י הגסטפו ונלקח ל"חקירה". הקצין ש"חקר" אותו היה לתדהמתו / למזלו בן כיתתו מן התיכון, אנטישמי ארסי מנוער. הקצין משחרר את אוטו מאייר "בגלל שלא יצלח לעבודה פיזית". באותו שבוע מתברר למאייר כי אביו, יוזף מאייר האצילי, התרבותי, עדין הנפש והנדיב, נתפס גם הוא ונשלח למחנה ריכוז דכאו. בצר לו פונה”