"רגע של חסד" הוא סיפורו של האדם הקטן, הנקלע לסבך של כוחות גדולים ממנו המכתיבים את גורלו, ונלכד ברשת הנפרשת לרגליו. גברת גולן היא עקרת בית אפרורית, אם לשניים, מאוכזבת מעט, יגעה. נאבקת לשרוד את קיומה היומיומי המדכא, כמו דגיג במים מרופשים. אבל גברת גולן ראתה פעם לשעה קלה את הפאר והזוהר של העולם הגדול, בנסיעת עסקים למונקו. וכשהיא מגלה שבשכונת מגוריה נפתח קזינו, על אווירת החג והחטא האופפת אותו, היא נשאבת אליו בחבלי קסם, נמשכת לזוהר המתעתע, מודעת-למחצה למחיר הנורא שתצטרך לשלם תמורת כמה רגעים של חסד. כאן נפתח הפתח ליסוד דמוני ההולך ומתעצם בספר; אם בתחילה עוד יש לדברים גון של משחק, אם גם משחק מסעיר, בהמשך נעלם נופך הקלילות, והקזינו הופך להיות משחק החיים. הדרך חזרה נעשית בלתי אפשרית. הריתמוס מואץ, הסיפור לובש אופי של סיוט. סביב חוט העלילה המרכזי שזורים סיפוריהם של דמויות המשנה, וביניהם "הסופר הצעיר" הכותב עליהם; אנשים ככינויים, מציאות כאשליה. "הנוסע", "בבושקה", ו"האיש השמן" הם דמויות ערטילאיות, וכל סיפור מאיר את הסיפור המרכזי מזווית שונה, כאשר בתווך נרקמת מערכת יחסים של פיתוי מפלצתי, בין הממונה על המשחק לגברת גולן. הקול המספר הוא קולו של אותו ממונה, "האיש השותק", ספק קרופיה מזדקן וחביב ספק דמות שטנית, רואה-כול ויודע-כול, המושך בחוטים. הסיום הבלתי צפוי כתוב ביד אמן, תופס את הקורא ומטלטל אותו. "רגע של חסד" הוא ספרה החמישי של אביבה ברושי, סופרת ומתרגמת מחוננת, שזכתה בפרסים רבים על יצירותיה: החל בפרס אשר ברש על יצירת הביכורים "איש ומעגלו" (1956), ופרס אנה פרנק עבור קובץ שיריה הראשונים בהיותה רק בת עשרים, וכלה בפרס אקו"ם 2008 על ספרה הנוכחי, כשהיא חוגגת 75 שנה. אביבה ברושי זכתה להוקרה ולפרסים גם על עשרות תרגומיה, על תסריטים ומחזות, על סיפוריה הקצרים ועל שיריה המאוחרים. כתיבתה רעננה ומגוונת, כנה ואמיצה, לשונה עשירה וקולחת, ובנושאים שבחרה היא נוגעת בבעיות קיומיות אוניברסליות. ...

חייו ומותו של המלך מוֹקטֶסוּמָה הגדול הוא רומן היסטורי, המבוסס על עובדות ופרי מחקר מדוקדק. הספר מתאר את ימיה האחרונים של מלכות האצטקים ואת קץ תרבות האָנָאהוּאַק, תרבות עשירה ומפותחת מאוד שהושמדה כמעט כליל עם הכיבוש הספרדי של מקסיקו, ורק מעט מזער ידוע עליה. המקורות העיקריים שעליהם הסתמכתי הם מקורות ראשוניים, הקודקסים האינדיאנים - כתבי-יד שנכתבו בכתב הסמלים המופלא של האצטקים; על הדוקטורט שלי "טבור הארץ וציר העולם באמריקה האינדיאנית" (האוניברסיטה העברית בירושלים, 2002); על חומרים אותנטיים ממוזיאונים וארכיונים במקסיקו ובעולם; ועל ספרים ומחקרים היסטוריים בספרדית ובאנגלית. הדמויות ההיסטוריות אמיתיות, כל האירועים מתועדים, ועם זאת נשאר מקום רב לדמיון ולבדיון. על רקע האירועים ההיסטוריים נרקמים שני סיפורים מקבילים – סיפור אהבה עדין ומרגש בין הכובש הספרדי לנסיכה אינדיאנית, וסיפור ההתנגשות בין שתי תרבויות, שמביא באורח פרדוכסלי לידידות בלתי אפשרית בין המלך הדגול לכובש האכזר. זהו רומן על האנשים שמאחורי המעשים, על רגשות ועל תקוות שהתנפצו, על אהבה ועל בגידה; על נאמנות לעם ולארץ מול הנאמנות לרחשי הלב. סיפור המעשה מסופר בשלושה קולות: של המלך, של החייל ושל האישה. המלך הוא מוֹקטֶסוּמָה השני, שליט רב כוח והוגה דעות; החייל, בֶּרְנַאל דִיאַס דֶל קַסְטִילְיוֹ, נלווה אל קורטס במסע הכיבוש ותיעד אותו ביומנו; והאישה, דוניה מרינה מֶלינְצֶ'ן, נסיכה שנמכרה לשפחה וניתנה לקורטס, הפכה למתורגמנית שלו, לאשת סודו ולאם בנו. קולותיהם של שלוש הדמויות משתלבים אלה באלה, ומאירים את זירת ההתרחשות מזוויות שונות. האיורים המעטרים את הספר ורוב הציטוטים נלקחו מן הקודקסים האינדיאנים המקוריים ששרדו, לאחר שרובם נשרפו על ידי הכובשים הספרדים. בנספח רשימת מקורות, לוחות זמנים, מילון מונחים ותעתיק השמות הספרדיים. ...

אישה אלמונית מוצאת עצמה בוקר אחד בבית-חולים בעיר זרה. היא אינה זוכרת מי היא וכיצד הגיעה לשם. זמן רב היא חיה בין דמיון להזיה, תוך ניסיון קלוש לחזור למציאות, אך בהמשך היא יוצאת למסע אל עברה וצוללת בנבכי נפשה בחיפוש אחר זהותה ומטרת חייה. "קצה החוט" הוא רומן על זיכרון ועל שכחה, על ניתוק ועל המשכיות, על ניסיון מנוסה ועל החזרה שאין ממנה מנוס. התשוקה לדעת, לפענח ולהתפענח גוברת על המיאון הפנימי, וכך הולכים וחודרים לרומן חומרי מציאות ישראלית, ממשית וקשה. ...

הוצאת זריעה שמחה על הזכות שנתגלגלה לידה להגיש לקורא העברי, בארץ ובחול, מבחר משיריה של אביבה ברושי שלא ראו עדיין אור במקובץ. השירים שלפנינו מצטיינים בעיצובם הלשוני ובליטושם, ועם זאת שומרים על התאמה מלאה בין המרקם הצלילי לבין הלך הרוח והאווירה העולים מן הסיטואציה המיוחדת לכל שיר. כל אחד מן השירים שלם לעצמו, לא להוסיף ולא לגרוע. וזהו, כפי שנראה לנו, קריטריון חשוב ביותר להערכת איכותה של השירה. ...