» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (48):
ספרים שאני רוצה לקרוא,
ספרים שקראתי,
ספרים שאני רוצה לקנות,
הספרייה העברית בברלין,
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
בלאדי מרי,
רשימת קריאה,
היסטוריה למכירה,
היסטוריה,
למכירה עד 40 שקל,
תומחר ,
קראתי,
קריאה - מבוגרות.ים,
סיפורת - מקור,
ארץ ישראל - היסטוריה,
אישים - ביוגרפיות ותכתובות וזיכרונות ויומנים וסיפורי חיים של דמויות למיניהן, תרתי משמע,
הדרכה ועיון - למבוגרים,
ביוגרפיות,
אמנות - דרמה,
סיפורת - מקור - עוד,
מוסיקה , אמנויות הבמה, קולנוע למכירה,
ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה למכירה,
נדירים , מעניינים ומה שבינהם,
לקרוא אבל בצ'יל,
הנשים של החיים שלי,
אמנות במה - תאטרון , קולנוע , מחול,
הדרכה ועיון- ספרים להחלפה,
ספרים להחלפה,
אומנות, תחביבים-ספרים להחלפה,
ספריעד- ביוגרפיה, אוטו B וסיפורי מקום,
ביבליוגרפיה - מלחמת יום כיפור - זמן אמת,
צבא וביטחון,
צהל- היסטוריה,
ספרים שקראתי,
ביבליוגרפיה - צליחה,
ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה,
צבא ובטחון, ציונות, ישראל והסכסוך, המזרח התיכון למכירה,
ישראל בתפוצות,
ספרי עיון,
ביוגראפיה | אוטוביוגראפיה ,
ספרים שאני רוצה לקרוא בעתיד (: ,
עסקים וכלכלה, ניהול ושיווק, ועזרה עצמית למכירה,
wanted,
עם איורים ו/או תצלומים ו/או מפות ו/או תווים, תרשימים וטבלאות,
ביוגרפיה,
עסקים וכלכלה,
ארץ ישראל,
ספרים,
עוד ...
|
1.
|
|
סיפור ילדות ונעורים ביד-חנה. קיבוץ, שמייסדיו עלו לארץ מהונגריה, חדורים אמונה לוהטת בציונות הסוציאליסטית של תנועת הקיבוץ המאוחד. אלא שרצונם הנחרץ לשמור על חירות המחשבה, וסירובם לקבל את דין התנועה בלא הרהור ועירעור, הביא לגירושם משורותיה. שנים רבות עמדו במריים. גם במחיר כבד של נידוי והתנכרות. בספר זה מזכירה כרמית גיא את נסיבות הקמתו של "הקיבוץ הקומוניסטי האחד והיחיד בעולם כולו." ...
|
2.
|
|
דיבור איטי, קור רוח, שיקול דעת ומנהיגות בעת משבר, חוש הומור ו...אהבה יתרה לסוסים, אלה מסימני ההיכר שדבקו בר - אלוף חיים בר - לב. מ"ליל הגשרים" של ימי הפלמ"ח, חזית הדרום במלחמת העצמאות, ועד למלחמת ההתשה לחוף תעלת סואץ, יצא שמו של בר - לב כמי שאפשר להפקיד בידיו משימות קשות ומסוכנות, והוא יוציאן אל הפועל בתבונה ובשלווה וישרה בטחון על סביבותיו. במלחמת יום הכיפורים נקרא השר חיים בר - לב אל הדגל, לסייע בשתי החזיתות, ומי שראה אותו בימים הכואבים ההם, זוכר את מגע הקסם הבר - לבי שסייע להחזיר מידה של יציבות למערכות בשעתן הקשה. כרמית גיא, מחברת "מסע ליד חנה" ו"המלכה נסעה באוטובוס - רובינא ו"הבימה" - יצאה בעקבותיו וחשפה פרקים מרתקים בעברו של האיש, שקימץ במילים ולא ידע לספר על עצמו. במהלך העבודה נפרשו לעיניה מושגים שאינם מרפים ומוסיפים להטריד את דעת הקהל בישראל עד היום. קו הביצורים שנשא את שמו עמד ומוסיף לעמוד בביקורת נוקבת, בייחוד לאחר מהלומת יום הכיפורים 1973, והיו אף שתלו בו את גודל המכה בימיה הראשונים של המערכה. ואולם בחינה מדוקדקת ונטולת פניות של סוגיה זו, ושל רבות כמותה, מעלה תמונה מסועפת ורבת פנים, שבמרכזה תהליך מורכב של קבלת החלטות וביצוען. ואולי יהיה בתיאור המובא בספר זה כדי לבחון מחדש כמה מושגים המזינים את החשיבה על יסודות תפיסת הבטחון של ישראל גם בימינו. הספר מבוסס על עיון בשפע מסמכים מן התקופה, בסיועה האדיב של מחלקת היסטוריה של צה"ל, שעד כה לא נחשפו לציבור הרחב, מחקרים וקבצי תעודות, וכן על עשרות ראיונות עם בני משפחה ואנשים שהלכו עם חיים בר בר - לב לאורך חייו. "עם ישראל אינו יודע, איזה חוב הוא חב לחיים בר - לב", אמר עזר וייצמן לאחר מותו. בספר מרתק ומחדש זה עשוי הקורא למצוא טעמים לרוב לקביעתו של נשיא מדינת ישראל על ידידו וחברו לנשק....
|
3.
|
|
"במקום שבו 'הבימה' - שם רובינא; ובמקום שבו רובינא - שם 'הבימה'." משפט זה, שנאמר פעמים רבות בחייה של השחקנית, משקף נאמנה את הזיהוי המוחלט - כמעט בינה לבין התיאטרון, שעם מייסדיו נמנתה ועליו הטביעה חותם במשך יותר משישים שנה. כרמית גיא, מחברת "מסע ילד - חנה", חקרה את קורות חייה של חנה רובינא, ומתוך מאות המכתבים, הפרוטוקולים, ספרי הזכרונות ועדויותיהם של ותיקי התיאטרון, עולה דרמה מרתקת של קבוצת צעירים, שחוללה מהפכה תרבותית בחיי העם היהודי, תוך שהיא מציבה סימני דרך בתולדות התיאטרון העולמי של המאה העשרים. סיפורה של הגברת הראשונה של התיאטרון העברי, מלאה ב"הדיבוק" ועד "דודה ליזה", הוא סיפורה של אשה, שהקדישה את כל חייה לאמנותה, תוך שהיא משלמת מחיר כבד בחייה הפרטיים, ביחסיה עם בני משפחתה, עם הגברים בחייה ועם עמיתיה....
|
4.
|
|
כשניצב דב לאוטמן על בימת תיאטרון ירושלים ביום העצמאות תשס"ז ונשא דברים בשם כלות פרס ישראל וחתניו, הוא דיבר על חיוניותו ומרכזיותו של החינוך בהבטחת עתידה של מדינת ישראל, שלומה ושגשוגה. היושבים באולם וצופי הטלוויזיה נחשפו לסימניה של המחלה הקשה שפגעה בו ונפעמו מרוחו הגדולה, מלהט העשייה ומאמונתו המידבקת.
לא מרים ידיים מגולל פרשה מסעירה של יזם, תעשיין, שחייו שזורים בפרקים חשובים ומרתקים בכלכלה ובחברה בישראל.
לאוטמן נמנה עם מניחי היסודות לתעשיית טקסטיל כובשת שווקים בארץ ובעולם, וליווה את התהפוכות הדרמטיות שהתחוללו בתעשייה הישראלית בהשתלבותה בכלכלה הגלובלית.
את הלהט והדבקות שאפיינו אותו בפריצת מסגרות של חשיבה והתנהגות עסקית הביא גם לפעילותו הציבורית הענפה.
סיפורו של דוביק, כך מכונה דב לאוטמן בפי אוהביו הרבים, הוא סיפור ישראלי מאוד על ילד מרחוב הירקון של תל אביב הקטנה, שמעולם לא הסתפק בעשייה לביתו, ובזכות תרומתו העשירה התקבל במאור פנים בידי נשיאים ומנהיגים כאשר נרתם לקידום השלום באזורנו ולהפרחת הכלכלה.
לא מרים ידיים הוא סיפורו של אופטימיסט חסר תקנה, שפגעי החיים והגורל לא חסו עליו, אך תמיד השכיל למצוא בעשייה מוצא של חיים חדשים.
כך היה כאשר משפחתו ספגה מכות קשות, וכך היה כאשר נסיבות משתנות וחוקים של "עולם חדש" אילצו אותו לאתר נתיבים חדשים ושיטות פעולה חדשות להמשך קיומה של החברה הגדולה שהקים.
המחברת כרמית גיא רקמה עם לאוטמן מסכת יחסים מורכבת, מרתקת ומרגשת.
היא ראיינה עשרות עדים שליוו אותו בפרקים אלה ואחרים של חייו ועשייתו והוציאה מתחת ידה יריעה עשירה ורבת-פנים של מנהיגות רבת-השראה על ניצחונותיה, נסיגותיה, ולעתים גם כשליה; דיוקן רבגוני ומפתיע של אדם יחיד ומיוחד.
כרמית גיא גדלה בקיבוץ יד חנה, שימשה עשרות שנים עיתונאית ברשות השידור, בעריכה ובהגשה של משדרי אקטואליה.
עוסקת בכתיבה ובתרגום.
מספריה: "מסע ליד חנה" (עם עובד, 1992); "המלכה נסעה באוטובוס: חנה רובינא ו'הבימה'" (עם עובד, 1995); "בר־לב"
(עם עובד, 1998).
...
|
5.
|
|
אלבום תמונות המוקדש למאות אלפי צעירים בעולם היהודי אשר במהלך המאה העשרים עזבו בית והלכו לאורו של החזון הציוני - להקים מדינה לעם היהודי. באלבום זה מוצגים בצמצום הנדרש, במלל ובתמונה, דרכם וראשית חייהם בתנועות הנוער כמו גם בתקופות משבר ומבחן בזמן השואה ואחריה....
|
6.
|
|
"אינני מבינה מדוע נעלמנו מהסיפור הקיבוצי," תהתה אחת ממייסדות 'הקומוניסטים העברים'. "בכל עיר ועיירה בישראל תמצא רחוב לח"י ורחוב אצ"ל, ואנחנו, שלא היינו מעטים מהם, נשכחנו. האם זה רק משום שלא הרגנו איש אלא עסקנו 'רק' בפעילות פוליטית וחברתית?"
ראשיתם של 'הקומוניסטים העברים' בחבורת בני נוער, בני הארץ ועולים חדשים, שחזו בעליית הפשיזם במרכז אירופה ומזרחה ודבקו בחזון הקומוניזם הגואל, בחברת מופת שתקום בבית הלאומי היהודי לצד הבית הלאומי הערבי בארץ–ישראל. שילוב זה של לאומיות וקומוניזם עורר על החבורה הקטנה הזאת את זעמם של קומוניסטים מזה ושל היישוב בארץ מזה.
בני הנוער ביקשו "לחשוב ולהחשיב", להגות בדרכים לתיקון עולם ולגרום לאחרים לחשוב על מצבה ועתידה של החברה המוקמת בארץ. עד מהרה יצאו הצעירים מחדרי הלימוד לרחובות, לאולמי התעשייה וסדנאות העבודה ולשכונות העוני. דרכם אל הפוליטיקה היישובית הייתה קצרה ואבודה מראש, וכמו מפלגות וזרמים קומוניסטיים בעולם, גורלם ועתידם נגזר בחדרי חדרים רחוקים. במוקד הקומוניזם הבינלאומי במוסקבה הוחלט, כי לא הם יישאו את דגל המהפכה האדומה בארץ–ישראל.
האכזבה הייתה מרה. לאחר ניסיונות עקשניים להשתלב בשמאל הישראלי, נפלטו הקומוניסטים העברים אל מחוץ לזרם וירדו מהזירה. נותרו המחשבות הנוגות על סיכוי שהוחמץ, על שיתוף פעולה יהודי–ערבי שלא זכה להזדמנות, ועל כינונה של חברה צודקת יותר, שאלות המוסיפות להעסיק את החברה הישראלית עד היום וטרם נמצאה להן תשובה.
כרמית גיא, עיתונאית, מתרגמת וסופרת. מספריה הקודמים:
'מסע ליד חנה' (1992); 'המלכה נסעה באוטובוס - רובינא ו"הבימה"' (1995); 'בר לב, ביוגרפיה' (1998); 'דב לאוטמן לא מרים ידיים' (2011)....
|
|