כשניצב דב לאוטמן על בימת תיאטרון ירושלים ביום העצמאות תשס"ז ונשא דברים בשם כלות פרס ישראל וחתניו, הוא דיבר על חיוניותו ומרכזיותו של החינוך בהבטחת עתידה של מדינת ישראל, שלומה ושגשוגה. היושבים באולם וצופי הטלוויזיה נחשפו לסימניה של המחלה הקשה שפגעה בו ונפעמו מרוחו הגדולה, מלהט העשייה ומאמונתו המידבקת.

לא מרים ידיים מגולל פרשה מסעירה של יזם, תעשיין, שחייו שזורים בפרקים חשובים ומרתקים בכלכלה ובחברה בישראל.
לאוטמן נמנה עם מניחי היסודות לתעשיית טקסטיל כובשת שווקים בארץ ובעולם, וליווה את התהפוכות הדרמטיות שהתחוללו בתעשייה הישראלית בהשתלבותה בכלכלה הגלובלית.
את הלהט והדבקות שאפיינו אותו בפריצת מסגרות של חשיבה והתנהגות עסקית הביא גם לפעילותו הציבורית הענפה.

סיפורו של דוביק, כך מכונה דב לאוטמן בפי אוהביו הרבים, הוא סיפור ישראלי מאוד על ילד מרחוב הירקון של תל אביב הקטנה, שמעולם לא הסתפק בעשייה לביתו, ובזכות תרומתו העשירה התקבל במאור פנים בידי נשיאים ומנהיגים כאשר נרתם לקידום השלום באזורנו ולהפרחת הכלכלה.

לא מרים ידיים הוא סיפורו של אופטימיסט חסר תקנה, שפגעי החיים והגורל לא חסו עליו, אך תמיד השכיל למצוא בעשייה מוצא של חיים חדשים.
כך היה כאשר משפחתו ספגה מכות קשות, וכך היה כאשר נסיבות משתנות וחוקים של "עולם חדש" אילצו אותו לאתר נתיבים חדשים ושיטות פעולה חדשות להמשך קיומה של החברה הגדולה שהקים.

המחברת כרמית גיא רקמה עם לאוטמן מסכת יחסים מורכבת, מרתקת ומרגשת.
היא ראיינה עשרות עדים שליוו אותו בפרקים אלה ואחרים של חייו ועשייתו והוציאה מתחת ידה יריעה עשירה ורבת-פנים של מנהיגות רבת-השראה על ניצחונותיה, נסיגותיה, ולעתים גם כשליה; דיוקן רבגוני ומפתיע של אדם יחיד ומיוחד.

כרמית גיא גדלה בקיבוץ יד חנה, שימשה עשרות שנים עיתונאית ברשות השידור, בעריכה ובהגשה של משדרי אקטואליה.
עוסקת בכתיבה ובתרגום.

מספריה: "מסע ליד חנה" (עם עובד, 1992); "המלכה נסעה באוטובוס: חנה רובינא ו'הבימה'" (עם עובד, 1995); "בר־לב"
(עם עובד, 1998).

שם הספר
מסע ליד-חנה
המלכה נסעה באוטובוס - רובינא ו"הבימה"
בר-לב - ביוגרפיה
שלוש שורות בהיסטוריה - תנועות נוער יהודיות באירופה