“אסופה של כ-40 מסיפוריו של י.ל.פרץ. פרץ פורס בפנינו את העולם היהודי הגלותי במלוא הדרו, עולם נכחד שנשאר רק בסיפורים של פרץ וסופרים נוספים מהתקופה, עולם שאולי מעלה נוסטלגיה, אבל התרשמותי היא שזה היה בעיקר עולם של דלות, חיים קשי יום ובעיקר פחד מן הפוגרום הבא.
מן הסיפורים עולה נימה כללית של אנטי הממסד הדתי המסורתי וניסיון להציג ולקדם את רעיונות ההשכלה, פרץ עושה זאת לא בצורה בוטה, אך הוא החלטי בקו הזה.”