“ספר מעולה ומיוחד ביותר. הייתה לי חוויית קריאה מרגשת מאוד איתו. שנות השבעים בניו יורק תמיד נראו לי כמו תקופה יצירתית מאוד, בעיקר דרך הסרטים של וודי אלן משנות השבעים, בה מנהטן נראית ו"מתנהגת" בחופש עצום, וכולם נראים כל כך אינדיבידואליים... וכן, "אל תיסע לפניקס" בפירוש עושה חסד לתקופה, למקום ולשפה. ודבר אחרון חביב, אהרון בר הוא אדם מקסים. פגשתי אותו ושוחחתי איתו בשבוע הספר ביוני 2010. הופתעתי לגלות”

“מה כותבים על כזה דבר, מבלי לרדת לרמה שלו? שמדובר ביומרנות שחצנית? שהספר גדוש בשוביניזם מתחילתו ועד סופו? שמחבר הספר אסף וליקט המון מילים לועזיות-ארוכות, כאלה שנראות ממש טוב, והפך אותן למשפטים שלמים (כן, שעשויים להיראות ממש טוב אם רק...) חסרי קשר, פשר ומשמעות? שמדובר בהרבה מאוד פילוסופיה בגרוש ופסאודו-פסיכולוגיה? פלא, באמת, שגם אלוהים מצליח לעמוד בזה... מה שמומלץ זה, לתפוס מרחק מהספר הזה! לא”

“ספר מעולה ומיוחד ביותר. הייתה לי חוויית קריאה מרגשת מאוד איתו. שנות השבעים בניו יורק תמיד נראו לי כמו תקופה יצירתית מאוד, בעיקר דרך הסרטים של וודי אלן משנות השבעים, בה מנהטן נראית ו"מתנהגת" בחופש עצום, וכולם נראים כל כך אינדיבידואליים... וכן, "אל תיסע לפניקס" בפירוש עושה חסד לתקופה, למקום ולשפה. ודבר אחרון חביב, אהרון בר הוא אדם מקסים. פגשתי אותו ושוחחתי איתו בשבוע הספר ביוני 2010. הופתעתי לגלות”

“מה כותבים על כזה דבר, מבלי לרדת לרמה שלו? שמדובר ביומרנות שחצנית? שהספר גדוש בשוביניזם מתחילתו ועד סופו? שמחבר הספר אסף וליקט המון מילים לועזיות-ארוכות, כאלה שנראות ממש טוב, והפך אותן למשפטים שלמים (כן, שעשויים להיראות ממש טוב אם רק...) חסרי קשר, פשר ומשמעות? שמדובר בהרבה מאוד פילוסופיה בגרוש ופסאודו-פסיכולוגיה? פלא, באמת, שגם אלוהים מצליח לעמוד בזה... מה שמומלץ זה, לתפוס מרחק מהספר הזה! לא”