“בשנים האחרונות, לאור העיסוק הגובר בניצולי השואה המזדקנים והמתמעטים משנה לשנה, מאוד עניינה אותי התקופה ההיא של השנים הראשונות של המדינה, כשהניצולים היו בני עשרים ושלושים וארבעים. מה הייתה חווית הדור ההוא במעבר הבלתי אפשרי הזה מתופת בלתי נתפסת לחרות ועוצמה לאומית. הספר הישן והנשכח הזה, נוגע בעצב החשוף הזה ברגישות ובעומק. שמאי גולן, בעצמו ניצול שואה, מספר ברומן המרכזי שלו את סיפורו על אורי פלד, ני”

“בשנים האחרונות, לאור העיסוק הגובר בניצולי השואה המזדקנים והמתמעטים משנה לשנה, מאוד עניינה אותי התקופה ההיא של השנים הראשונות של המדינה, כשהניצולים היו בני עשרים ושלושים וארבעים. מה הייתה חווית הדור ההוא במעבר הבלתי אפשרי הזה מתופת בלתי נתפסת לחרות ועוצמה לאומית. הספר הישן והנשכח הזה, נוגע בעצב החשוף הזה ברגישות ובעומק. שמאי גולן, בעצמו ניצול שואה, מספר ברומן המרכזי שלו את סיפורו על אורי פלד, ני”