“אין מתאים מספר זה (שחובר בידי תאולוג, משפטן ומשורר מוסלמי בן המאה ה-11) להבין את הרקע הרעיוני לשירת האהבה והחשק העברית בספרד של ימי הביניים, אשר הושפעה עמוקות מהתרבות הערבית. אבן חזם עוסק באהבה לפרטי-פרטים, על סוגיה ואופניה השונים, דרך מגוון של תיאורי מקרים המשובצים בדברי שיר שכתב. האוהב הטיפוסי שלו, בדרך כלל בן החברה הגבוהה ממכריו, מסתיר את אהבתו מהחברה, לרוב ללא הצלחה, אבל את מושא אהבתו לא יחשוף”