אפתח בגילוי. <mark>ענר שלו</mark> היה מרצה שלי באוניברסיטה. מבריק, מקורי, מסוג המרצים שלא שוכחים. את "גן השבילים המתפצלים" קראתי בזכותו. את הטעונים שלו על הקשר שבין מתמטיקה פילוסופיה וכתיבה אני זוכרת למרות שעברו שנים.
ברגע שיוצא ספר חדש של שלו אני ממהרת לקרוא. כמו הרצאותיו, גם ספריו מקוריים ומיוחדים ושונים זה מזה בסגנונם.

"אמא" אינו ממש רומן. אין בו עלילה. זהו ספר שנכתב בעיקבות פטירת אמו של ענר. הוא מורכב

מעולם לא הייתה לי מאהבת, ומעולם לא קראתי ספר של <mark>ענר שלו</mark> (אם כי בטוח אקרא עוד).
מתברר שהוא קרוב של מאיר שלו וגם של צרויה שלו.
מתברר גם שאשתי היקרה מכירה אותו (הוא לקוח במרפאה הווטרינרית של אבא שלה).

בכל אופן – איך אני בכלל מתחיל לתאר את הספר?
מה הקשר הין רומן עם מאהבת (שעוסקת בפיזיקה של החומר האפל) לחומר האפל פה במציאות ממש?
האם המציאות שסביבנו ברובה המוחלט מלאה בדברים שכלל אין לנו יכולת לרא

מכמיר את הלב ותולש את הקרביים.

ממבט ראשון אפשר לטעות בו ולחשוב שמדובר ברומן אירוטי מהזן הנחות, כזה <mark>שלו</mark>עס את כל הקלישאות הנדרשות ואז מקיא נשים שבריריות ומקסימות וגברים צ'ארמרים חסרי תקנה לכדי עיסה נדכאת של סיפורים מושלמים וגנריים; אבל לא כך הוא הדבר.

אחרי שמתחפרים מבעד למעטה הנורמטיבי של הדמויות נסחפים מבעד לשטף מטלטל של תכונות סותרות ושסעים נפשיים שבוקעים מתחת למתאר המתקתק שעל פני השטח; היו