בחודשים האחרונים חזרתי לעשות הליכות בוקר שאני כל כך אוהבת. יש לי כמה מסלולי הליכה, כשאחד האהובים עלי הוא שכונת ביצרון.

יש איזה קסם בשכונה הזו, כזה שאי אפשר להסביר. צריך להרגיש אותו. אני אוהבת להגיע למקומות שיש בהם אווירה, כזו שעוטפת אותך מכל עבר. יש בה ישן וחדש, מודרני ועתיק. היא מלאה ברחובות קטנים מלאי יופי. וההליכה ברחובות האלה מרגישה לי כמו הליכה בתוך מנהרת זמן. יש בביצרון את תחושת השכונה, א

איזה כיף למצוא יהלום בתוך קערית של אבנים פשוטות ! זה מה שהרגשתי כשסיימתי את קריאת ספרו של <mark>יוסי זיו</mark> "הפור" ! מאה עשרים וששה עמודי הספר מקפלים בתוכם ששה-עשר סיפורים חזקים ומטלטלים אשר בשום פנים ואופן אי אפשר להישאר אדישים כלפיהם.
הסיפור הראשון, "הפור", מציג מבט נוקב ומקורי על תרבות המוות והשכול בישראל, "חונה" הוא סיפור על ידידות מופלאה והכרת תודה בצידה, "בן תזז" הוא סטירה על המכורים ללו"ז צפוף, "