“איך, תגידו לי, איך ניגשים לספר של תשע מאות ועשרה עמודים עם הכריכה הכי איומה שנעשתה אי פעם על ידי בן אנוש? וזאת, כשבתוך הספר ממתין מערבון - לא, לא כזה שמספר על סאלונים עליזים וקרבות אקדחים, שודדי בנקים עטויי בנדנות או אינדיאנים וקרקפות, אלא מין סיפור לירי ארוך, ארוך, עמוס מחשבות נוגות של בוקרים הלומי אבק ושריפים של עיירות של עשרים איש, זונות בארים שחולמות להגיע לסן פרנסיסקו ומובילי בקר שלא מכירים ש”