כל הבוחן את ממדיו השונים של הסכסוך הישראלי-ערבי משול לעושה את דרכו בין גלדיו של בצל. צפופים ודחוסים ניצבים אלה, זה על זה, זה בצד זה, כשהם כוללים עובדות ומיתוסים, אמיתות ושקרים, רוויים בתעמולה ובדיס-אינפורמציה. מטרתו של ספר זה היא לאתר את ממדי הסכסוך, לזהותם ולבחנם, כאשר כל פרק מתאר בראשיתו את העמדה הערבית, ובסיומו את דרך עמידתה של ישראל. העבודה נערכה בשלושה מעגלים: במעגל ההיקפי נבחנו הממד הדמוגרפי, ממד המשפט הבינלאומי, הממד התרבותי והממד החברתי. במעגל המרכזי: הממד האסלאמי, המדיני, והביטחוני-צבאי, ובמרכז – ליבת הסכסוך: האדמה, הפליטים, ו"זכות השיבה". הממד ההיסטורי בחן את ראשית צמיחתן של שתי התנועות הלאומיות העיקריות, התנועה הציונית – עד ימי הרצל, והפלסטינית, בשני גליה – בימי המופתי ובימיו של ערפאת. לאלו נוספו לוח אירועים מאז ראשית הסכסוך (1860) עד ימינו (2012), וכן מילון מונחים ערביים המוזכרים בספר. האם יש מוצא לסכסוך זה? האם ניתן להגיע בו למודוס וויוונדי? פרק הסיום, העוסק בריבונות הפסיפס ביו"ש, מנסה לתת מענה לשאלה זו....

המרד הערבי שהתחולל בארץ בשנים 1939-1936, היה אחד האירועים הבולטים ורבי ההשפעה בתקופת המנדט. הסיבה למרד הייתה התסיסה בקרב הערבים לנוכח גלי העלייה היהודית והתפתחות היישוב היהודי, שבו ראו סכנה קיומית. המרד המזוין, שהקיף את כל היישוב הערבי, כוון גם נגד הבריטים, בשל גישתם האוהדת לדעתם ליישוב היהודי. המרד נכשל מבחינה צבאית, אך היה בעל הישגים מבחינה מדינית, שהתבטאו בצמצום העלייה ואיסור על מכירת קרקעות ליהודים (הספר הלבן). הספר מתאר בפירוט את שלבי המרד, מהלכו ותוצאותיו. ...