המרד הערבי שהתחולל בארץ בשנים 1939-1936, היה אחד האירועים הבולטים ורבי ההשפעה בתקופת המנדט.
הסיבה למרד הייתה התסיסה בקרב הערבים לנוכח גלי העלייה היהודית והתפתחות היישוב היהודי, שבו ראו סכנה קיומית. המרד המזוין, שהקיף את כל היישוב הערבי, כוון גם נגד הבריטים, בשל גישתם האוהדת לדעתם ליישוב היהודי. המרד נכשל מבחינה צבאית, אך היה בעל הישגים מבחינה מדינית, שהתבטאו בצמצום העלייה ואיסור על מכירת קרקעות ליהודים (הספר הלבן).
הספר מתאר בפירוט את שלבי המרד, מהלכו ותוצאותיו.