סיפורי הזוגיות מתחילים במקום שבו נגמרות האגדות. בבוקר שאחרי החתונה. כמעט שאין מדברים בסיפורים על אהבה והמין אינו תופס מקום מרכזי. את מקומם תופסים ענייני היום-יום הקטנים והיגעים. במרכזם עומדת הכמיהה העזה להבנה, להתחשבות, לשיתוף. סיפורי הזוגיות בהם לעתים קרובות סיפורים על הבדידות שבה מביאות יצירות הספרות להנאה דווקא מתוך מתן ביטוי לצער ולכאב. חידת היחד נשארת בלתי פתורה: מי מפנק ומי משעבד? מי תומך ומי מדכא? מי מרגיש למי קפה חם בבוקר? ...

בשני הכרכים של קריאת הדורות כונסו עשרות מחקרים, מסות ורשימות מפרי עטה של נורית גוברין שפורסמו במשך שלושים וחמש שנים בכתבי - עת שונים, יחד עם פרקים הרואים כאן אור לראשונה. כותרת הספר מבטאת את הרצון לקריאה בספרות הדורות הקודמים, יחד עם היענות להזמנתם כביכול, של סופרי העבר לקיים עמם דו - שיח מתמיד. ואילו כותרת המשנה, ספרות עברית במעגליה, מבטאת את השקפתה של המחברת על הצורך לקרוא את הספרות בהקשריה הרחבים, להבין אותה על רקע זמנה ומקומה ולצפות בה מתוך פרספקטיבה היסטורית ואקטואלית כאחת. לכל פרקי הספר משותפת ההנחה, שהספרות העברית היא היסוד הקיים, היציב והמאחד בתרבות העברית ובחברה הישראלית, ושהיא נתונה בתהליך בלתי פוסק של שינוי מתוך המשכיות, ובמתח מתמיד בין מסורת לחידוש. הספר פורש מפה רחבה של חיי הספרות העברית במרכזים הגיאוגרפיים בגולה ובארץ, שבהם התהוותה ופעלה בדורות האחרונים. נדונים בו יוצרי מופת בפרוזה ובשירה בצד דמויות נידחות ייחודיות הזוכות להארה מחקרית ראשונה. פרקיו מתארים חבורות ספרותיות על מירקם הקשרים בתוכן, הפולמוסים שניהלו וכתבי העת שפרסמו. בין השאר הוא מרים תרומה מקורית להבנת ספרות הנשים העברית, ספרות השואה, יצירתם של סופרי דור תש"ח וייצוגו של הסכסוך היהודי - ערבי בספרות העברית. הפרקים אורגנו בשנים - עשר שערים תחת כותרות מאחדות, שלא לפי הסדר הכרונולוגי שבו פורסמו לראשונה. השערים חולקו לשני כרכים: חמישה שערים בכרך הראשון ושבעה - בשני. שערי הכרך הראשון: לא בחלל הריק; דורות בשירה; דורות בפרוזה; דורות בספרות השואה; שיח יוצרים ויצירות. שערי הכרך השני: כתבי - עת ספרותיים; דור בארץ; נשים בספרות; בין יהודים לערבים; דב סדן; מחיי הספרות. השער החותם את הספר מורכב משני פרקים אישיים. באחד מתארת המחברת את אישיותו ופעלו של אביה, המסאי, המבקר והעורך ישראל כהן, ואת הבית ספוג האווירה הספרותית שבו צמחה. בשני היא משרטטת קווים לדיוקנם של בני דורה, ילידי שנות השלושים וחניכי תנועת הנוער הארץ - ישראלית החלוצית בשנות הארבעים והחמישים. בפתח הכרך הראשון מבוא מאת פרופ' אבנר הולצמן, המסכם את מפעלה המחקרי של נורית גוברין. נורית גוברין היא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל - אביב ומן החוקרים המרכזיים של הספרות העברית החדשה. עד כה חיברה חמשה - עשר ספרי מחקר וערכה שלושה - עשר ספרים נוספים. בין הפרסים הספרותיים שהוענקו לה: פרס ביאליק (תשנ"ח) ופרס ישראל אפרת (תשס"ב)....

י``ח פרקי הספר מציגים פרשיות שונות מן הספרות הארץ ישראלית בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה, מהן שהסעירו בזמנו את הציבור בארץ ומהן שנשכחו סמוך להתרחשותן. פרשיות אלה מבטאות את הכיוונים השונים והמנוגדים שבהם הלכה ספרות זו: החזון - ``הדבש`` -לעומת המציאות הקשה - ``הסלע`` - והיחסים המורכבים ביניהם. כל פרק מעמיד במרכזו נושא ספרותי אחד ודן בו מתוך שילוב בין הרקע ההיסטורי, הביוגרפי ועקרונות היצירה הספרותית. פרקי הספר מפנים את תשומת הלב גם לצדי הדרכים של יצירות ספרות שחשיבותן היתה לשעתן ולדורן. פרקי הספר מזמנים יחד סופרים והוגים מובהקים כגון: מ``י ברצ`יבסקי, ש``י עגנון, ש` בן ציון, א``ד גורדון, עם מספרים לעת מצוא, כגון: מנחם אוסישקין, חמדה בן יהודה, אירה יאן וכן סופרים שנשכחו, כגון: נחמה פוחצ`בסקי, ק``ל סילמן, י``צ רימון וסופרים בלתי ידועים, כגון: אריה יפה, יעקב מלכוב. י``ג דמויות אלה משקפות את פניה המגוונת של המציאות הארץ ישראלית: גברים ונשים, זקנים וצעירים, עולים וותיקים, שומרי מסורת וחילוניים, אנשי היישוב הישן והחדש, פועלים ואיכרים, אנשי יפו וירושלים, תושבים ויורדים, מפורסמים ועלומים. האופי האנטי-נוסטלגי של פרקי הספר מדגים כיצד החזון והחלום היו מלווים מלכתחילה בסבל ובמרירות, בתככים ובחשבונות, בפירוד ובתחרות. ואף על פי כן מתוך מציאות סבוכה ומרה זו, צמח מרכז תרבותי-ספרותי עברי פעיל ותוסס. הספר מיועד לקהל הרחב של אוהבי ארץ ישראל וספרותה. דבש מסלע, מחקרים בספרות ארץ ישראל, מצטרף לספריה הקודמים של החוקרת נורית גוברין המשמשת פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ביניהם: ראובן פאהן - מבחר כתבים (1969); שי של ספרות (1973); מעגלים (1975); מפתחות (1978); ``העומר`` - ראשיתו של כתב עת ואחריתו (1980); שרשים וצמרות (1981); מאופק אל אופק - ג. שופמן (1982); תלישות והתחדשות (1985); ``מאורע ברנר`` (1985); דבורה בארון - המחצית הראשונה (1988)....

כתיבת הארץ בעבר - שם נרדף למקצוע הגיאוגרפיה. וכאן - ארצות וערים בארץ ובעולם על מפת הספרות העברית. המקום, כטריטוריה גיאוגרפית ורוחנית כאחד, הוא אולי הנושא הנצחי, הקבוע והאקטואלי ביותר של ההיסטוריה היהודית ושל הזהות היהודית - עברית - ישראלית. ספר זה הוא, כמדומה, הנסיון הראשון לחקור נושא זה של "גיאוגרפיה ספרותית" מנקודת מבט ספרותית - תרבותית. לפיה, המקום נמצא במרכז והספרות היא המשמרת את זיכרון - המקום לדורות, לאחר שהוא עצמו השתנה או נהרס. לספר מספר מוקדים. אחדים מפרקיו מוקדשים למקומות בארץ ששימשו זירות התרחשות והתהוות לספרות ונעשו בעצמם לסימלי תרבות. הדגשה מיחדת ניתנת בפרקים אלה לתיאורי תל - אביב בראשיתה ובימי מלחמת העולם הראשונה, ושאת לקראת מלאות תשעים שנה לייסודה. פרקים אחרים מתחקים אחר ייצוגן הספרותי של ארצות וערים בעולם - ספרד ואיטליה, פאריס ופראג, ארה"ב ומצרים ועוד. מאז תקופת ההשכלה ועד ימינו, כפי שהן נשקפות מנקודת הראות המיוחדת של הסופר העברי, הנושא עמו בין כתושב ובין כתייר את זהותו היהודית בכל אשר ילך. לכל פרק אופי משלו בהתאם להופעתו של המקום בתרבות ובספרות העברית ולתדמית שיש לו בזיכרון היהודי ההיסטורי, ובהתאם למגעיו הישירים של התייר הישראלי עם המקום בשנים האחרונות. בחלקים אחרים של הספר כונסו רשמים מכנסים על הלשון והספרות העברית שנערכו בערים שונות בעולם, הנושאים את חותם המקום, הזמן והקהל. וכן, סידרת רשימות משהות בת שלושה חודשים בסין. פרקים אלה נושאים אופי אישי יותר, משום שהם חושפים את החוקרת עצמה, כמתבוננת רגישה, חדת - עין ודקת - הבחנה, המעצבת בכשרון מסאי מובהק ומתוך פרספקטיבה יהודית וישראלית את רשמי פגישותיה עם תרבויות קרובות ורחוקות. נורית גוברין, היא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל - אביב ומן החוקרים המרכזיים של הספרות העברית החדשה. כתיבת הארץ, הוא ספר המחקר השלושה - עשר שלה. נורית גוברין היא כלת פרס ביאליק לשנת תשנ"ח....

נוסעת אלמונית הוא מחקר כמעט בלשי המפיח חיים בדמותה המרתקת של שלומית פלאום(1963 - 1893), האישה שהקדימה את זמנה ונשכחה עוד בחייה.היא הייתה מלכה בצאתה וקבצנית בביתה.היא עלתה לארץ - ישראל בשנת 1911 הייתה גננת בירושלים, השתתפה ב"מלחמת השפות", לימדה בדמשק בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, והרבתה לנסוע בארץ ובעולם.היא נפגשה עם כל ה"מי ומי" בכל מקום שבו ביקרה והתקבלה גם בטרקלינים מפוארים וגם בסמטאות עוני בכבוד ובהתלהבות.היא נפגשה עם מושלים ונסיכים, עשירים ועניים, פילוסופיים ומחנכים, סופרים, אמנים ומדינאים.בהם:ברנר, המלך פייסל, גנדי, מריה מונטסורי ושירלי טמפל, ואלה רק חמישה מתוך רבים מאוד.גולת הכותרת של מסעותיה היתה שהותה בהודו(1922 - 1924), "ארץ - לא - נודעת" באותן שנים, שנעשתה לה למולדת שנייה. היא התיידדה עם המשורר רבינדרא - נת טאגור ועבדה במחיצתו באשראם שלו.חליפת המכתבים ביניהם נמשכה עד יום מותו.שלומית פלאום השאירה אחריה אוטוביוגרפיה שהיא גם ספר מסע:'בת ישראל נודדת' (1935) - חזיון נדיר ואולי יחיד במינו בעברית, וכן ביוגרפיה של רבינדרא - נת טאגור(1946).בכל מקום ששהתה בו ראתה את עצמה כאישה יהודייה מארץ ישראל, ובד בבד היתה רגישה לסבל האדם בארץ - ישראל, ולאחר מכן במדינת ישראל, לא מצאה את מקומה.היא לא הצליחה להגשים את תכניותיה בתחום החינוך ונדחקה לשולי החברה.סיפוריה על הודו ועל פגישותיה עם גדולי העולם התקבלו בתמיהה ובזלזול, ובגדיה יוצאי הדופן הוציאו לה שם של דמות אקזוטית ותמהונית.שנותיה האחרונות היו רבות סבל, חולי ומחסור....

ספר זה דן בשתי קבוצות של סופרים עבריים נבחרים, שהחלו את כתיבתם בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20. בקבוצה הראשונה, סופרים שחיו כל ימיהם בגולה, או הגיעו לארץ-ישראל בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה, וכתיבתם מבטאת את הלך-הרוח של התקופה והשינויים שחלו בחיי העם ובספרותו בראשית המאה, בגולה. בקבוצת סופרים זו: מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, ג.שופמן, י.ד. ברקוביץ. פרקי הספר הראשונים יבליטו את המשותף לכולם: דמות הגיבור "התלוש", ואת הדרך המיוחדת, שבה עיצב כל אחד מן הסופרים דמות זו ביצירתו. בקבוצה השנייה, סופרים שעלו לארץ בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה, שנות העלייה השנייה. במרכז יצירתם שלאחר העלייה עומדת השאלה: כיצד לבטא בספרות את המציאות החדשה והמתחדשת בארץ-ישראל, שהם חלק ‏ממנה, בשעה ש"סימני-התחייה" עדיין אינם נראים בה בבירור. בקבוצת סופרים זו: שמחה בן-ציון, שלמה צמח, מאיר וילקנסקי, יוסף חיים ברנר, דבורה בארון וש"י עגנון. שישה סופרים אלה הגיעו לחמישה פתרונות שונים בעיצוב המציאות הארץ-ישראלית ביצירתם. התלבטותם, ספקותיהם ודרכיהם השונות יוצגו בחלקו השני של הספר.  ‏בשני פרקי המבוא מתואר הרקע הכללי המשותף לכל הסופרים והאווירה התרבותית והחברתית שבתוכה פעלו. ...

כרכים ג ד של קריאת הדורות הם המשך של שני קודמיהם, שהופיעו בשנת תשס”ב/2002 בהוצאת גוונים בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב. כונסו בהם עשרות מחקרים, מסות ורשימות, מפרי עטה של נורית גוברין, שפורסמו בשנים האחרונות בכתבי עת שונים, יחד עם פרקים הרואים כאן אור לראשונה. הכותרת מבטאת את הרצון לקריאה בספרות הדורות הקודמים, יחד עם היענות להזמנתם כביכול, של סופרי העבר לקיים עמם דו שיח מתמיד. כותרת המשנה, ספרות עברית במעגליה, מבטאת את השקפתה של המחברת בדבר הצורך לקרוא את הספרות בהקשריה הרחבים, להבינה על רקע זמנה ומקומה ולצפות בה מתוך פרספקטיבה היסטורית ואקטואלית כאחת. לכל פרקי הספר משותפת ההנחה, שהספרות העברית היא יסוד קיים, יציב ומאחד בתרבות העברית ובחברה הישראלית, ושהיא נתונה בתהליך קבוע של שינוי מתוך המשכיות, ובמתח מתמיד בין מסורת לחידוש. הספרים פורשים מפה רחבה של חיי הספרות העברית במרכזים הגאוגרפיים בגולה, בארץ ישראל ובישראל, בדורות האחרונים ועד ימינו. נדונים בהם, נושאים הקשורים ביוצרי המופת. ביניהם: ברדיצ’בסקי, ביאליק, טשרניחובסקי, שופמן, עגנון, דבורה בארון, ס. יזהר. מובאים גם פכים קטנים מחייהם ומיצירתם, שנשלחו כ”מכתבים למערכת”, כהשלמה לספריה ולמחקריה עליהם. הנושאים נידונים בהקשרם הרחב: הביוגרפי, ההיסטורי, החברתי. ביניהם: בין ספרות למקרא; ספרות ה”חדר”; פולמוסים, ספרות הנשים העברית; בין ספרות למקום; פרקים בספרות ארץ ישראל, ופרקים המוקדשים לביקורת שירה, פרוזה, כתבי עת ומחקר. ההבדל בין שני כרכים אלה לשני קודמיהם הוא בכך שהם פחות “מְכוּפתרים” ויותר אישיים. בהרצאות, ששימשו בסיס לכמה מפרקי הספרים, שולבו עדויות אישיות, שבעבר נמחקו בכינוס. הפעם היה חשוב להשאיר את המגע האישי עם הסופרים כחלק מאווירת בית ההורים. תשעה השערים חולקו לשני כרכים. שערי הכרך השלישי: לא בחלל הריק; בין ספרות למקרא; סופרי מופת; נשים בספרות; ספרות ארץ ישראל. שערי הכרך הרביעי: דור בארץ; מקום בספרות; ביקורת. בשער החותם את הספר “בחצר הפנימית” שלושה חלקים. בראשון, תגובות הקשורות באב, ישראל כהן; השני, “בקרית ספר”, כולל השתתפות במשאלים ספרותיים; והשלישי “ויכוח ותגובות” כולל תגובות שנכתבו מתוך רצון להעמיד דברים על דיוקם. שער זה, תורם לפן האישי של הספר, ומגלה במישרין את עולמה של המגיבה, לא רק כחוקרת ספרות, אלא גם כמי שהספרות וחיי הספרות הם מרכיב מרכזי בחייה. נורית גוברין היא פרופסור (אמריטוס) בחוג לספרות באוניברסיטת תלֿ אביב ומן החוקרים המרכזיים של הספרות העברית בדורות האחרונים. פרסמה שבעה עשר ספרי מחקר וערכה שלושה עשר. בין הפרסים הספרותיים שהוענקו לה: פרס ביאליק (תשנ”ח) ופרס ישראל אפרת (תשס”ב). ביבליוגרפיה של כתביה פורסמה בממרכזים למרכז – ספר נורית גוברין (תשס”ה) בעריכת אבנר הולצמן....

נורית גוברין היא אחת מחוקרות הספרות וההיסטוריוניות של הספרות הידועות של זמננו ממשיכה נאמנה של אביה ישראל כהן שהיה איש ספרות ומסאי נודע בזמנו וכמוה גם אחותה חגית הלפרין שגם היא חוקרת ספרות ידועה. מה שהרבה פחות ידוע הוא שבעלה שלמה גוברין תרם גם הוא תרומה גדולה לעולם הספרות כמהנדס בניין ובונה קומפלקס הבניינים הגדול של ספריית "בית אריאלה ו"מוזיאון תל אביב " שיש לראות בו כמרכז התרבות התל אביבי, כמו גם בניינים אחרים ידועים גם הם בדרכם שלהם כמו בית התעשיינים אם כי חשובים הרבה פחות לחובבי התרבות מאשר שני אלו. לאחר מותו של שלמה הוציאה נורית לזכרו ספר של מאמרים ורשימות שונות שכתב בתחומים מגוונים שונים של מדע פילוסופיה וספרות...

כרכים ה-ו של קריאת הדורות: ספרות עברית במעגליה המוגשים בזה, הם המשכם של ארבעת קודמיהם שראו אור בשנים 2002 ו־2008. באלה כן אלה, רוכזו מיטב מחקריה של נורית גוֹברין. חלק מן המחקרים פורסם בעבר בבמות שונות וחלקם רואה כאן אור לראשונה, ערב יום הולדתה השמונים. המחקרים פורשׂים מניפה מרהיבה בעושרה ובהיקפה של הספרות העברית לדורותיה: החל בכִּתביהם של ראשוני המשכילים וכלה ביצירות עבריות שהופיעו בשנים האחרונות. בכרך ה ארבעה שערים: לא בחלל הריק שבו מסות ורשימות כלליות על הספרות העברית ומוסדותיה; בין ספרות למקרא, שבמוקדו פרק נרחב על אשת לוט בספרות הדורות; סופרי מופת, שבו, בין השאר, פרקים על אחד העם, י.ח. רבניצקי, דוד פרישמן, שׂ. בן־ציון, י.ח. ברנר, א.נ. גנסין ויהודה בורלא; וסופרי דורות בארץ — על מרדכי טביב, אהרֹן מגד, חיים גורי, אריה סיון, יצחק אוורבוך אורפז, א.ב. יהושע, עמוס עוז, חיים באר ואחרים. בכרך ו שלושה שערים: מקום בספרות, שבו, בין השאר, מחקרים מקיפים על תדמיתה הנחותה של גליציה בתחילת המאה העשרים ואלה שפעלו לשינויה, השתקפותה של מלחמת העולם הראשונה בספרות העברית ופרק על הונגריה ביצירתם של מי שהם או משפחותיהם נולדו בה; עיתונאים וכתבי עת, על העיתונים הראשונים בתל־אביב, העיתונאי והחוקר בן־ציון כץ ועוד; וביקורת, על ספרים מאת מירון ח. איזקסון, אבנר הולצמן, איתמר יָעוֹז־קֶסְט, יעל מדיני, רות נצר, אלי עמיר, ש. שפרה ורבים אחרים. הידע והתובנות האצוּרים בין דפי כרכים אלה נותנים בידי כל שוחר תרבות מפתחות לעולם הספרות העברית. גם לבקיאים ברזי עולם זה יחדשו ספרים אלה חידושים רבים. נורית גוֹברין היא פרופסור (אֶמֶריטָה) בחוג לספרות באוניברסיטת תל־אביב ומן החוקרים המרכזיים של הספרות העברית בדורות האחרונים. פרסמה תשעה עשר ספרי מחקר וערכה חמישה עשר. בין הפרסים והעיטורים שהוענקו לה: פרס ביאליק (תשנ"ח, 1998), פרס ישראל אפרת (תשס"ב, 2002) ויקירת העיר תל־אביב-יפו (תש"ע, 2010). ביבליוגרפיה של כתביה פורסמה בספר ממרכזים למרכז — ספר נורית גוֹברין (תשס"ה, 2005) בעריכת אבנר הולצמן. גדעון טיקוצקי...

תולדותיו של אהרן מגד, מבחירי הסופרים העבריים וחתן פרס ישראל, שיצירתו מלווה את החיים בארץ ישראל ובמדינת ישראל זה שבעים וחמש שנה, הם דרמה מרתקת ומלהיבה. הכותרת חסד החיים,  הלקוחה מדבריו על אביו משה מגד, מעידה על היחסים בתוך המשפחה ועל האווירה שבה גדל. הספר מתאר את תולדותיו של אהרן מגד  עד שנת תש"י/1950, שבה החלה תקופה חדשה בחייו, לאחר שעבר  מקיבוץ שדות-ים לתל-אביב ופרסם את ספרו הראשון 'רוח ימים'. בספר מודגשות הזיקות  בין קורותיו לבין יצירתו. ההיכרות עם הוריו ועם המושבה רעננה מקום ילדותו, מסייעת להעמיק את הקשב ביצירתו ולגלות בה פנים חדשות. שלבי חייו הפרטיים יש בהם גם מן "הביוגראפיה הקלאסית" של סופרי "דור בארץ", ילידי שנות העשרים של המאה ה-20, שנולדו בארץ או שהתחנכו בה מילדותם, וצמחו בתקופת המנדט הבריטי בשנים שבין שתי מלחמות העולם.. על רקע המשותף, בולט ייחודו של אהרן מגד וקולו הספרותי הבלעדי. בספר נחשפים לראשונה סיפוריו הראשונים של אהרן מגד, שלא כונסו בספריו, לרבות מחברות הנעורים שלו מתקופת בית הספר. סקירתם מגלה  מאפייני יסוד של יצירתו בכל תקופותיה. הסיפורים שנכתבו על רקע מאורעות הזמן ומתוך מעורבוּת בהתרחשויות, מעידים על הזדהות וביקורת כאחת. מִתווה ביוגרפי זה נכתב בנוכחותו של הסופר, ומתוך הסתייעות בהערותיו לפרטים השונים. הספר מזמין פרקי המשך, שיעסקו בחייו וביצירתו הענפה והמגוונת בשנים הבאות. לספר מצורפים צילומים, מפות, תמונות, מִסמכים, ביבליוגרפיות ומפתחות. נורית גוברין, פרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל-אביב, היא מבחירי חוקרי הספרות העברית. פִרסמה 17 ספרים וערכה 14 ספרים נוספים בלויַת מבואות, הערות ונספחים. ביניהם ספרים על מ"י ברדיצ'בסקי וי"ח ברנר, ועל כתבי-עת ספרותיים.  מקום מיוחד במחקריה תופסות המונוגרפיות המקיפות על חייהם ויצירתם  של יוצרים מרכזיים בספרות העברית, ביניהם דבורה בארון, שׂ. בן ציון,  ג. שופמן, ושל יוצרים ידועים פחות, וביניהם מ"ז גולדבוים, ראובן פאהן, נחמה פוחצ'בסקי, שלומית פלאום. נורית גוברין זכתה בפרסים ספרותיים, ביניהם: פרס ביאליק לספרות יפה (1998), פרס עיריית רמת גן למפעל חיים בספרות ואוֹת יקיר תל-אביב (2010)....