ספר מעולה ומיוחד ביותר. הייתה לי חוויית קריאה מרגשת מאוד איתו. שנות השבעים בניו יורק תמיד נראו לי כמו תקופה יצירתית מאוד, בעיקר דרך הסרטים של וודי אלן משנות השבעים, בה מנהטן נראית ו"מתנהגת" בחופש עצום, וכולם נראים כל כך אינדיבידואליים...
וכן, "אל תיסע לפניקס" בפירוש עושה חסד לתקופה, למקום ולשפה.
ודבר אחרון חביב, <mark>אהרון בר</mark> הוא אדם מקסים. פגשתי אותו ושוחחתי איתו בשבוע הספר ביוני 2010. הופתעתי לגלות

מה כותבים על כזה ד<mark>בר</mark>, מבלי לרדת לרמה שלו?
שמדו<mark>בר</mark> ביומרנות שחצנית?
שהספר גדוש בשוביניזם מתחילתו ועד סופו?
שמח<mark>בר</mark> הספר אסף וליקט המון מילים לועזיות-ארוכות, כאלה שנראות ממש טוב, והפך אותן למשפטים שלמים (כן, שעשויים להיראות ממש טוב אם רק...) חסרי קשר, פשר ומשמעות?
שמדו<mark>בר</mark> בהרבה מאוד פילוסופיה בגרוש ופסאודו-פסיכולוגיה?
פלא, באמת, שגם אלוהים מצליח לעמוד בזה... מה שמומלץ זה, לתפוס מרחק מהספר הזה!
לא