“הספר "האש והדממה" מאת אבנר שור, אבירם הלוי וטל בשן (הוצאת כתר, 2017) הוא ביוגרפיה על חייו של מפקד חיל הים לשעבר, אלוף יוחאי בן־נון. בן־נון התגייס לפלמ"ח בטרם מלחמת העצמאות, ואמר כי "התקופה לקחה אותנו" (עמוד 29). לצד פעילות בפל"ים הוא לחם בשורות הגדוד הרביעי של הפלמ"ח בירושלים, ושימש סגנו של המ"פ "פוזה" בקרב הכושל על נבי סמואל. שם, "נפערו שערי גיהינום ונפתחה על הפלוגה אש צולבת מכל כיוון ומכל טראסה"”

“https://wp.me/p4kTCp-5wn בספר המתח המופתי "תותחי נברון" (הוצאת מ. מזרחי, 1957) תיאר אליסטייר מקלין, כיצד נדרש הקפטן קיית מלורי "מיחידת־המדבר ארוכת הטווח" (עמודים 10־11), להוביל במלחמת העולם השנייה צוות למשימה בלתי־אפשרית: להתגנב לאי יווני שבשליטת הנאצים כדי "להשתיק את תותחי נברון" (עמוד 19), כלומר להשמידם. כשקוראים על מבצעי סיירת מטכ"ל קשה שלא לחשוב שהפשיטות שביצעו "בחורינו המצוינים" השאירו אבק”

“אפתח בווידוי: לא שירתתי בסיירת מטכ"ל. היתי שריונר פשוט, ולקראת תום השרות שקמיסט פשוט. לא השתתפתי בשום מבצע הירואי, והרגע המרגש ביותר בשרותי בצה"ל היה יום השיחרור. יתרה מזאת: אפילו לא ניגשתי למיונים לסיירת. לא פעם שאלתי את עצמי מה גורם לחבר'ה בני גילי להתנדב מרצונם לשירות כה תובעני ומפרך, הכרוך במאמצים עילאיים ואף בסכנת חיים. התשובה שנתתי לעצמי היתה שזה בשביל לעשות רושם על הבנות. צוות איתמר אינו מ”

“"לכשיתמנה בשנת 1976 לוין למפקד היחידה, במקומו של יוני נתניהו שנהרג במבצע אנטבה, ייסע לוין לפגוש בפעם הראשונה את הרמטכ"ל, מוטה גור, ואת ראש אמ"ן, שלמה גזית. בדרך לפגישה יעצור לוין בחנות צעצועים ויקנה גלובוס קטן וצבעוני. הוא ייכנס לחדרו של הרמטכ"ל גור, יניח את הגלובוס על השולחן ויפטיר כבדרך אגב: "מעכשיו אתם תסמנו לי על הגלובוס כל מקום שממנו אתם רוצים שנביא לכם מודיעין, ואני אדאג להגיע לשם." והוא אכן”

“הספר "האש והדממה" מאת אבנר שור, אבירם הלוי וטל בשן (הוצאת כתר, 2017) הוא ביוגרפיה על חייו של מפקד חיל הים לשעבר, אלוף יוחאי בן־נון. בן־נון התגייס לפלמ"ח בטרם מלחמת העצמאות, ואמר כי "התקופה לקחה אותנו" (עמוד 29). לצד פעילות בפל"ים הוא לחם בשורות הגדוד הרביעי של הפלמ"ח בירושלים, ושימש סגנו של המ"פ "פוזה" בקרב הכושל על נבי סמואל. שם, "נפערו שערי גיהינום ונפתחה על הפלוגה אש צולבת מכל כיוון ומכל טראסה"”

“https://wp.me/p4kTCp-5wn בספר המתח המופתי "תותחי נברון" (הוצאת מ. מזרחי, 1957) תיאר אליסטייר מקלין, כיצד נדרש הקפטן קיית מלורי "מיחידת־המדבר ארוכת הטווח" (עמודים 10־11), להוביל במלחמת העולם השנייה צוות למשימה בלתי־אפשרית: להתגנב לאי יווני שבשליטת הנאצים כדי "להשתיק את תותחי נברון" (עמוד 19), כלומר להשמידם. כשקוראים על מבצעי סיירת מטכ"ל קשה שלא לחשוב שהפשיטות שביצעו "בחורינו המצוינים" השאירו אבק”

“אפתח בווידוי: לא שירתתי בסיירת מטכ"ל. היתי שריונר פשוט, ולקראת תום השרות שקמיסט פשוט. לא השתתפתי בשום מבצע הירואי, והרגע המרגש ביותר בשרותי בצה"ל היה יום השיחרור. יתרה מזאת: אפילו לא ניגשתי למיונים לסיירת. לא פעם שאלתי את עצמי מה גורם לחבר'ה בני גילי להתנדב מרצונם לשירות כה תובעני ומפרך, הכרוך במאמצים עילאיים ואף בסכנת חיים. התשובה שנתתי לעצמי היתה שזה בשביל לעשות רושם על הבנות. צוות איתמר אינו מ”

“"לכשיתמנה בשנת 1976 לוין למפקד היחידה, במקומו של יוני נתניהו שנהרג במבצע אנטבה, ייסע לוין לפגוש בפעם הראשונה את הרמטכ"ל, מוטה גור, ואת ראש אמ"ן, שלמה גזית. בדרך לפגישה יעצור לוין בחנות צעצועים ויקנה גלובוס קטן וצבעוני. הוא ייכנס לחדרו של הרמטכ"ל גור, יניח את הגלובוס על השולחן ויפטיר כבדרך אגב: "מעכשיו אתם תסמנו לי על הגלובוס כל מקום שממנו אתם רוצים שנביא לכם מודיעין, ואני אדאג להגיע לשם." והוא אכן”