בין השאר אני קורא גם בגרמנית. אין זה משנה לצורך הספר הזה כי הוא ממילא מתורגם לעברית אבל שמתי לב שבגרמנית יש המון ספרי זיכרונות הרבה יותר מאשר בשפות אחרות... אני במיוחד אוהב את הסוג הזה של הכתיבה בייחוד אם הזיכרונות הם אישיים - רבים מהם מאוד מעניינים, דווקא בגלל עברה הסוער של גרמניה במאה העשרים... ל<mark>ברברה הוניגמן</mark> מחברת הספר הזה אין הרבה מה לספר דווקא על עצמה, אבל היא מספרת כאן בעיקר על אימה היהודייה