"אמא שלך היא אדם שבאמת קשה להבין אותו," היה אבי אומר לי לפעמים. "או שהיא הרבה יותר תמימה מרוב האנשים או שהיא הרבה יותר ערמומית מהם. או שהיא מדברת יותר מדי או שהיא מסתירה הכל..."
ברברה הוניגמן בכל זאת החליטה לספר את סיפורה של האם הזאת, שהיתה כנראה לא רק אדם שקשה להבין אותו אלא חידה ממש. ואף על פי כן, "פרק בחיי" הוא סיפור שגלוי בו רב מן הסתום, כי הוא מספר לא רק את סיפורה של האישה האחת הזאת – יהודיה ילידת וינה, קומוניסטית בצעירותה, מעורבת בפרשיות ריגול ידועות ושנים אחדות אשתו של קים פילדי, הסוכן הכפול הבריטי המפורסם – כי אם את סיפורו של דור שלם שחי בצומת של האירועים המשמעותיים ביותר של המאה העשרים.
רוב גיבורי הספר הם יהודים בני משפחות בורגניות מבוססות, אידיאליסטים, מרדניים, ומהפכנים קומוניסטיים בשעתם, נרדפי משטרים פשיסטיים וגרמניה הנאצית; רובם ככולם ניתקו עצמם משורשיהם היהודיים ואחר כך נעקרו בכוח מארצות הולדתם, וסופם שהם חווים בהדרגה את הקריסה הרעיונית והחומרית של המחנה הפוליטי העצום שהתגייסו לשורותיו. כוחו ויופיו של הספר ביכולתו לספר בדפיו הלא-רבים את סיפורו של הגורל האנושי והאישי המורכב הזה. הוא מספר אותו בישירות שובה לב, בלי פאתוס ובלי התחכמויות, ברצינות ובאירוניה, בהומור ובעצב – מתוך קרבה וריחוק כאחד של בת שמבקשת גם לחבור אל אמה אחרי מותה, כדי להבינה קצת יותר, וגם להיפרד ממנה ומעולמה, שעדיין אינו לגמרי העולם של אתמול.
