במילה אחת, גרוע

בשתי מלים, גרוע מאוד.

האם קרה לכם שקראתם ספר והרגשתם, ששום דבר לא מתחבר לכם?

לי זה קרה בספר הזה, בו העלילה הפכה לשטף מילים אקראיות, חסרות משמעות, הניתזות לכל מיני כיוונים, עם גיבורים ראשיים ומשניים היוצאים ונכנסים במהירות לקדמת הבמה לרגע ונעלמים מבלי שהספקנו להכיר אותם ממש, ושוב שבים אליה כאילו אנחנו מכרים וותיקים, וגרוע מכל, גופות של נרצחים אלמונים המוטלות לתעלות המים, א

"אימפריות נופלות לאט". עוד הרבה לפני שדן תורן שר על זה בשיר הנפלא שלו, קראתי על כך בהמון סיפורי אימפריות.
אני אוהב סיפורי אימפריות. הם גדולים מהחיים, כמו האימפריות הללו והדמויות שם כמו יוליוס קיסר, אלכסנדר מוקדון וג'ינגיס חאן תמיד שבו את דמיוני.
במקרה של האימפריה העות'מאנית, הנפילה אכן הייתה איטית וממושכת.בלימודי התואר הראשון שלי במזרחנות, העמקתי לתוך קרבי האימפריה המופלאה הזו ובעיקר אל הסיבות ו