הגעתי.
ב 1929 עיתונאי צרפתי יוצא למסע לנדוד בעקבות היהודים אשר מתחיל באנגליה וממשיך
במזרח אירופה ומסיים בארץ ישראל.
זהו ספר אנתרופולוגי סוציולוגי מרתק על היהודים ומצבם באשר הם נמצאים.
מצב קשה, נוראי, מכמיר לב.
רעב.
המתיחות בין החרדים לחופשיים, על ההבדלים בין יהודי מרכז אירופה לאלו במזרח
וגם על ההבדלים בתוך החרדים. על האנטישמיות.
איפה היהודי הוא הוא באמת עצמו?
ועל הציונות, על תומכיה ו

זהו מסע באפריקה הצרפתית,בשלהי מלחמת העולם השנייה.
האימפריאליזם במושבות הצרפתיות כבר מיושם, המבנה השבטי על שלל מנהגיו וחוקיו קיים, כשמעליהם יש "מעטפת" של " תרבות צרפתית".
המבנה הזה גורם לשינויים, אצל הכושים ואצל הקולוניאליסטים הצרפתים.
יש פיעפוע כלכלי : שכבות כושיות "גבוהות" מקבלות "פריבילגיות" ובעיקר כוח כלפי " נתיניהם".
הלבנים לומדים לנצל את המשאבים בדרך "יעילה": סלילת כבישים בידיים, כאשר

ב 1925 עיתונאי צרפתי מתגנב לבתי משוגעים בתי חולים פסיכיאטרים
ומתעד את המציאות העגומה מבפנים.
בספר מוצגות בפנינו חולי נפש על הפרעותיהם,
בסופו טורח העיתונאי לכתוב ביקורת על המצב ולתת מילות סינגור על על בני האנוש הללו.
הכתיבה דיי מונוטונית, ומאכזבת לעומת ספרו המושחז היהודי הנודד הגיע.