“some say the world will end in fire... Some say in ice From what I've tasted of desire I hold with those who favor fire. But if it had to perish twice, I think I know enough of hate To say that for destruction ice Is also great... And would suffice. * רוברט פרוסט (מתנצלת, לא מצאתי את התרגום) האם יגיע קץ האנושות באש או בקרח? בני האדם משוכנעים שקיצה של האנושות יגיע. המוני ספרים, שירי”

“דמיינו עולם בו יש צמחים עם אינטליגנציה ורצון להרוג בני אדם. עכשיו, דמיינו עולם בו אנשים מתעוורים ביום בהיר אחד. 'יומו של השלושרגל' מספר את שני הסיפורים האלו במקביל. רוב הסיפור עוסק במאמצים של הגיבור הראשי לשרוד במציאות החדשה - למצוא מזון וציוד, להתמודד עם כנופיות שנוצרו בעקבות הכאוס, למצוא בני ברית וכו'. לדעתי הכתיבה קלישאתית, הדמויות שטוחות והסיפור לא מספיק מעניין.”

“קלאסיקת מדע בדיוני בריטית שהצליחה לחמוק לי מתחת לרדאר עד עכשיו, כנראה בגלל שההוצאה העברית היחידה היא מהדורת כיס מ-1980 עם עטיפה מיושנת במיוחד מבית הוצאת הקיבוץ הארצי. מדובר בסיפור מהז'אנר הפוסט אפוקליפטי - רוב אוכלוסיית כדור הארץ עוברת טראומה רצינית מסיבות בלתי ברורות שגורמת להתמוטטותה המהירה של הציויליזציה האנושית. מעטים שורדים את הטראומה ומנסים להבין איך לתפקד בעולם שחוקי המשחק בו השתנו בין לילה”

“ספר שלכאורה יש את כל הסיבות שלא לקרוא. תרגום ארכאי, עטיפה מיושנת ולא מזמינה, סופר לא ידוע במיוחד ועוד עלילת קץ הימים... נגד כל הסיכויים בונה וינדהם סיפור מבריק בלי לשכוח לתפור את הדמויות היטב. סוף העולם בסיפור הזה מגיע ע"י שילוב קטלני של מעשי האדם (זה די שגרתי האמת...) וצמחים מהלכים. נשמע ביזארי ? נכון. ובכל זאת אהבתי את החדשנות, את האופטימיות הזהירה וגם את המסר (בעיני זו לא מילה גסה) הסמוי המחל”

“some say the world will end in fire... Some say in ice From what I've tasted of desire I hold with those who favor fire. But if it had to perish twice, I think I know enough of hate To say that for destruction ice Is also great... And would suffice. * רוברט פרוסט (מתנצלת, לא מצאתי את התרגום) האם יגיע קץ האנושות באש או בקרח? בני האדם משוכנעים שקיצה של האנושות יגיע. המוני ספרים, שירי”

“דמיינו עולם בו יש צמחים עם אינטליגנציה ורצון להרוג בני אדם. עכשיו, דמיינו עולם בו אנשים מתעוורים ביום בהיר אחד. 'יומו של השלושרגל' מספר את שני הסיפורים האלו במקביל. רוב הסיפור עוסק במאמצים של הגיבור הראשי לשרוד במציאות החדשה - למצוא מזון וציוד, להתמודד עם כנופיות שנוצרו בעקבות הכאוס, למצוא בני ברית וכו'. לדעתי הכתיבה קלישאתית, הדמויות שטוחות והסיפור לא מספיק מעניין.”

“קלאסיקת מדע בדיוני בריטית שהצליחה לחמוק לי מתחת לרדאר עד עכשיו, כנראה בגלל שההוצאה העברית היחידה היא מהדורת כיס מ-1980 עם עטיפה מיושנת במיוחד מבית הוצאת הקיבוץ הארצי. מדובר בסיפור מהז'אנר הפוסט אפוקליפטי - רוב אוכלוסיית כדור הארץ עוברת טראומה רצינית מסיבות בלתי ברורות שגורמת להתמוטטותה המהירה של הציויליזציה האנושית. מעטים שורדים את הטראומה ומנסים להבין איך לתפקד בעולם שחוקי המשחק בו השתנו בין לילה”

“ספר שלכאורה יש את כל הסיבות שלא לקרוא. תרגום ארכאי, עטיפה מיושנת ולא מזמינה, סופר לא ידוע במיוחד ועוד עלילת קץ הימים... נגד כל הסיכויים בונה וינדהם סיפור מבריק בלי לשכוח לתפור את הדמויות היטב. סוף העולם בסיפור הזה מגיע ע"י שילוב קטלני של מעשי האדם (זה די שגרתי האמת...) וצמחים מהלכים. נשמע ביזארי ? נכון. ובכל זאת אהבתי את החדשנות, את האופטימיות הזהירה וגם את המסר (בעיני זו לא מילה גסה) הסמוי המחל”