ביקורת ספרותית על יומו של השלושרגל מאת ג'ון ווינדהאם
ספר טוב

---

some say the world will end in fire...
Some say in ice
From what I've tasted of desire
I hold with those who favor fire.
But if it had to perish twice,
I think I know enough of hate
To say that for destruction ice
Is also great... And would suffice.

* רוברט פרוסט (מתנצלת, לא מצאתי את התרגום)

האם יגיע קץ האנושות באש או בקרח? בני האדם משוכנעים שקיצה של האנושות יגיע. המוני ספרים, שירים ונבואות מצביעים על כך. הסיבות עליהן מצביעים המחברים נטועות בתוך תרבותם: חרון אלוהים? מלחמת גוג ומגוג? מחלה קטלנית? אלה ועוד מאכלסים את חרדת בני האדם מפני השמדה.
הסיפור של ווינדהאם הוא אחד המעניינים העוסקים בנושא הזה. ביום אחד רוב בני האדם הופכים עיוורים, ולדעתו של ווינדהאם רובם ימותו מרעב. מעט מאד אנשים ניצלו באופן מקרי מעיוורון ואלה צריכים להתמודד עם עולם בו הערכים המקובלים מתמוטטים וחוקים חדשים נבראים.

ווינדהאם, סופר מדע בדיוני אנגלי, כתב את הספר ב 1951, בעיצומה של המלחמה הקרה, כאשר במערב הפחידו ילדים קטנים ב"סובייטים"... מסיבה זו, כנראה, הרוסים הם האשמים בפיתוח צמח ה"שלושרגל" (בתקופה בה עדיין לא עסקו בהנדסה גנטית), צמח שיחד עם תכונותיו הרצויות לאדם קיבל גם יכולות מבעיתות.

הספר מרתק על תובנותיו לגבי התנהגות הניצולים: אלה שיקימו מחסה גם לחסרי הישע מול אלה שיהפכו לעריצים וישעבדו את החלשים תמורת מזון והגנה. חלקם ינצלו את ההזדמנות (ואת החלשים מהם) וחלקם יהפכו דתיים בלתי מתפשרים. והסיוע "מאמריקה" - גם הניצולים מאנגליה מחכים שמישהו משם יגיע לעזור...
הספר יצא לאור בעברית בשנת 1980 הוא ספר קטן, 267 עמודים בפורמט "עם עובד", הביקורת של אריאל (תודה!) היא שגרמה לי לחפש אותו. מעניין לקרוא אותו. מבין הספרים האפוקליפטיים הוא "רך" (יחסית לספרים חדשים יותר) אבל מביע נפלא את הרעיונות שהביאו חלק מבני האדם להתנהגות מטורפת ב 1.1.2000, ושולחים חלק מאיתנו לעיין בכתבים עתיקים ללמוד מתי ואיך יגיע קץ האנושות.

*

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על יומו של השלושרגל