אני לא חובבת גדולה של טלוויזיה בכלל, ושל ריאליטי בפרט. בכל זאת כשיש ילדים בבית, והם כן צופים, יוצא לי לפעמים לצפות יחד איתם. כך לפני כמה שנים ראיתי כמה וכמה תכניות של הסדרה האמריקאית Extreem Make-over. נכון שזה ריאליטי, אבל זה ריאליטי בשתי הסתייגויות. אחת, שבניגוד למה שקורה בתכניות שמיובאות לארץ, כאן אין כוונה לקחת אנשים ולהסית אותם זה נגד זה כדי שהצופים בבית יראו דם ויתרגשו. להיפך. הז'אנר של התכנ

יש לנו נטייה לקטלג ספרים: יש "קלאסיקה" שחובה לקרוא ולסמן וי. יש "ספר חובה" בדרך כלל בנושאי ציונות או שואה. יש "ספר טיסה" שמשמעותו - ספר קליל שהטיסה מלבינה. הרי לא תיקח "מלחמה ושלום" לטיסה, נכון? ויש "ספר נוער" - נושאים יותר קלים, גיבורים בגיל הנעורים, שאתה מוכן להודות שקראת אותו כי...כי...אתה בודק בשביל הילדים.

הספר הזה מוגדר "ספר נוער" ותחת ההגדרה הזאת מרשה לעצמו די הרבה: הוא עוסק אמנם בהתבגר

ספר מצויין שהיה לי כיף לקרוא גם יותר מפעם אחת. זה סיפור על חברות ונאמנות, נאמנות לדורות שהיו לפניך ולחברים שאיתך בהווה, סיפור שבו יש מהפכים כשהדבר הכי גרוע מתברר כנס. אני מאוד אוהבת את צירופי המקרים המופלאים שנרקמו בעלילה (כמו לראות קסמים של ליאור סושארד- ברור שזה טריק אבל זה נפלא!)ספר שמרשה לעצמו להיות קצת דמיוני ולעוף, בתוך מסגרת שלא מוגדרת כפנטזיה.

את הספר ''בורות'' רציתי לקרוא כבר מזמן,הספר משך אותי אליו,כמו מגנט,והתקציר הפנט אותי.
אבל,כמו שכתבתי בביקורות קודמות שלי,טעם הציפייה כטעם האכזבה.

יש בספר כמה חסרונות:
-עד שמתחילים להתחבר אל הדמויות והעלילה הסיפור כבר מסתיים.
-בסוף הסיפור,נראה שהסופר ניסה לסיים כמה שיותר מהר את הסיפור ולסגור קצוות,ולכן,הסוף נראה כפי שהוא נראה.
-הסופר לא נתן לנו הצצה לרקע של הדמויות,קצת חבל,כי הדמויות היו יכו

ספר מעולה שקראתי כי הייתי חייבת ונהניתי מכל מילה.
כיתה ט' - מקבלים משימה בכיתה, לקרוא ספר ולהיבחן עליו. הספר- בורות, ולי אין ממש בעיה, כי אחרי הכל אני אוהבת לקרוא. מאוד.

התחלתי לקרוא את הספר ולא עבר הרבה זמן עד שהבנתי איזה ספר נפלא יש לי בידיים. אני חובבת מושבעת של ספרים עם תעלומות, ומשוגעת על החיבור המדהים שסופרים מוכשרים יוצרים בין דמויות שלמראית עין אין ביניהן שום קשר. והספר הזה הוא דוגמא נ