ל<mark>ג'פרי ארצ'ר</mark> היה רעיון בראש:
בחור בשנות ה 20 לחייו מסתבך קשות כאשר מואשם ברצח חברו וגיסו לעתיד בתקרית בפאב.
הוא נכנס לכלא למרות חפותו על סמך עדות שקר שנתנו 4 חברים (אחד מהם הרוצח) ובמהלך מבריק מצליח לחמוק משם מבלי להיחשב נמלט ומבלי שייחפשו אחריו ולתכנן את הנקמה.
אבל מה?
הסופר מרוב שהתלהב מהרעיון המוצלח שלו לסיפור הזניח את ההשקעה בפרטים הקטנים והרי שם כידוע אלוהים נמצא...

העלילה מתרחשת בלונד

#
1. מצאתי אותו על הספסל.
2. זה הספר הראשון של הסופר שאני קוראת.
3. נטשתי אותו סופית בעמוד 226 מתוך 463 ולא שלא שקלתי את זה קודם.
4. הוא ישוב אל הספסל (או אל מי מכם המעוניין בו, שיעביר לי כתובת ויבטיח שלא יחשוב עלי רעות, ואשלח לו)

בחירה עיוורת שנבחרת על ידי אלכסנדר/אלכס/סשה ואמו מובילה אותם לאחת משתי ספינות, כשהם נמלטים מלנינגרד. ספינה אחת שטה לאנגלייה השנייה לארצות הברית. הם עולים על הא

אני לא יודעת איך לנסח את ,זה להגיד לכם תם ונשלם?
הרי אצל ל<mark>ג'פרי ארצ'ר</mark> תמיד יש הפתעות.
אבל מה שכן אני יודעת לאורך שנה שלמה קראנו את שלושת הספרים ,
זה התחיל בימים יגידו ,שהשאיר אותנו במתח לשני אחרי זה חטאי האב,
סוד שמור השלישי,חשוב לציין שהסופר מוכשר מאוד,כושר כתיבה נפלא.
חשיפה קטנה לספר האחרון השאיר אותי המומה ,מהסוף!
על מנת שתבינו את הביקורת אתם צרכים לקרוא בעצמכם את שלושת הספרים.
לי הייתה

רק כשפניתי לכתוב את הביקורת הבנתי למה כ"כ נהניתי מקריאת הספר הזה: הוא החזיר אותי לכיתה ה' ולאינספור ספרי ז'ול ורן שבלעתי, אחד אחרי השני. כיבוש הקוטב, חציית אפריקה, מסע לתוך כדור הארץ, להקיף את העולם, בכדורים פורחים, ספינות, מזחלות. אינסוף הרפתקאות, מסעות וגיבורים נחושים שמסרבים להיכנע או להתייאש. בזכות ורן למדתי לא מעט גאוגרפיה של המאה ה19 ושמות של מגלים מפורסמים, בסיפורים אנושיים וזורמים. <mark>ג'פרי</mark> א

אולי הבעיה היא שקיבלתי את הספר עם בילד-אפ מטורף. אולי הבעיה היא שקראתי אותו ביומיים ארוכים מדי של חג. אולי הבעיה היא פשוט באופי שלי או של הספר, שלא הולכים ביחד. בגדול, ספר סבבה.
מזמן לא התחלתי ספר חדש, וברגע שהתחלתי את "אסיר מלידה" התחשק לי להמשיך. בהחלט הישג! הכתיבה נראתה לי מושכת וזורמת, ההתחלה הייתה מעניינת והפרק שאחרי הפרולוג בהחלט השאיר אותי עם פה פעור. זה היה מצוין.
הדברים שלא אהבתי היו סו

אני אתחיל בכך שהכתיבה של <mark>ג'פרי ארצ'ר</mark>, היא כתיבה כה יפהפייה ונוגעת, כה כנה ומלאת רגש - שאפילו בחלקים שבהם הספר מעט אכזב אותי או גרם לי ללכת לאיבוד, המשכתי לקרוא בשקיקה, רק בשביל הכתיבה שלו. הכתיבה הייתה כל כך מציאותית, שיכולתי לראות מנגד עיניי מה הדמויות חוות, והרגשתי ממש חלק מהארי ומהאנשים שבעולמו.
התפתחות העלילה היא מאוד איטית והדרגתית, ובדרך כלל עלילות שמתקדמות בקצב איטי שכזה מעייפות אותי במקצ

ספר מרתק המבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש בשנת 1924.
ג'ורג' מאלורי, מורה ומטפס הרים בריטי טיפס עם שותפו אנדרו אירווין לפסגת ההר הגבוה
ביותר בעולם, הר האוורסט (טיבט), 8,848 מטרים מעל פני הים.
הספר מתחיל בכך שבשנת 1999 משלחת מטפסי הרים מוצאת את גופתו של ג'ורג' מאלורי על ההר כ-75 שנים לאחר היעלמותו.
לאחר שחקרתי אודות המקרה בגוגל, הסתבר שלא ידוע אם השניים הגיעו לפסגת האוורסט.
אם כן הרי שהם הראשונים

מקסים כמו ספריו הקודמים של <mark>ג'פרי ארצ'ר</mark>.
ספר סוחף ומעניין.
לצערי, זהו הספר השביעי והאחרון של "דברי ימי קליפטון".
אמה והארי כבר אנשים מבוגרים בספר זה,
בני משפחתם עושים חייל, כל אחד בתחומו.
אמה מקבלת תפקיד בכיר בממשלתה של מרגרט תאצ'ר,
הארי מגשים את צוואתה של אימו וכותב ספר חדש.
הכל משתנה כשמגיעות בשורות קשות מהרופא...
מומלץ בחום.

ישנו אדם ידוע בארץ שאמרו עליו שאם היה מקריא ספר טלפונים כולם היו יושבים פעורי פה.
אני לא מתכוון לרמוז שהספר משעמם כספר טלפונים,אלא שאם תסתכלו על גב הספר,יתברר שהוא עוסק באדם שאולי הגיע ראשון לפסגת האורסט.
אולי כי הוא מת בדרך ואין שום אפשרות לברר אם אכן הגיע.
האמת לא נשמע (לי) מלהיב במיוחד,אבל כיוון שכבר הזמנתי את הספר בספרייה,וצלצלו לי שהגיע אז לקחתי אותו.
ואני מוכרח לומר שלא הצטערתי על אף רגע