ספר מרתק המבוסס על סיפור אמיתי שהתרחש בשנת 1924.
ג'ורג' מאלורי, מורה ומטפס הרים בריטי טיפס עם שותפו אנדרו אירווין לפסגת ההר הגבוה
ביותר בעולם, הר האוורסט (טיבט), 8,848 מטרים מעל פני הים.
הספר מתחיל בכך שבשנת 1999 משלחת מטפסי הרים מוצאת את גופתו של ג'ורג' מאלורי על ההר כ-75 שנים לאחר היעלמותו.
לאחר שחקרתי אודות המקרה בגוגל, הסתבר שלא ידוע אם השניים הגיעו לפסגת האוורסט.
אם כן הרי שהם הראשונים לעשות כן.
אין הוכחות לכך, אך משערים שלפני מותם הגיע לפחות מאלורי לפסגת האוורסט.
זאת מכיוון שבכיס גופתו לא נמצאה תמונה שלו ושל רעייתו שנשא עימו.
מאלורי הבטיח לה להשאיר את התמונה על הפסגה, אם יצליח להעפיל אליה.
בספר, ג'פרי ארצ'ר מעלה את האפשרות שהשניים הגיעו לפסגה וג'ורג' מאלורי, אכן הניח את תמונת רעייתו רות,
על פסגת ההר כפי שהבטיח ותוך כדי הירידה למטה התרחשה התאונה שבה השניים איבדו את חייהם.
הספר מספר על חייו של ג'ורג' מאלורי כילד וכבוגר ואת ההבטחה שנתן לרעייתו רות שינסה להעפיל לפסגת הר האוורסט
רק פעם אחת בלבד ואם הוא יחזור בחיים הוא מבטיח לא לנסות שוב. אף אדם לא הצליח לעשות זאת לפניו.
ג'ורג' מאלורי טיפס על ההר לראשונה בשנת 1922, אך הגיע (רק) לגובה של 8,397 מטרים מעל פני הים
ולא היה יכול להמשיך יותר בגלל תנאי מזג אויר.
הוא קיים את הבטחתו לרות, רעייתו, אך היא הרגישה שזה עדיין בוער בו והוא ירגיש מאושר יותר לנסות שוב
להגשים את חלומו להגיע לפסגת ההר.
רות החליטה "לשחרר" ולאפשר לבעלה שוב להצטרף למשלחת ולהובילה ובכך להגשים את חלום כיבוש פסגת האוורסט.
עצוב שבהחלטה האצילית היא נותרה אלמנה וגידלה את שלושת ילדיה לבד.
ספר מרגש, מרתק ומומלץ ביותר.

















