הספר אשה במזרח - אשה ממזרח מציין נקודת מפנה חשובה במחקר הפמיניסטי בישראל: לראשונה מוקדש קובץ מאמרים שלם לנשים היהודיות שחיו בארצות המזרח ולנשים שעלו מארצות אלה לישראל, לפני קום המדינה ואחריה. עצם ההעברה של הדיון בנשים המזרחיות משולי המחקר האקדמי למרכזו יוצרת פרספקטיבה חדשה ומעשירה את הדיון בחייהן, תוך יצירת מרחב מחקר חדש המשלב כמה דיסיפלינות – היסטוריה, סוציולוגיה ופרשנות טקסטים. עשרים המחקרים הכלולים בקובץ נכתבו על ידי טובי החוקרים העוסקים בנושא, ובהם מתוארות נשים ידועות ונשים נעלמות מן ההיסטוריה של יהודי המזרח, נחקרים אספקטים מסוימים של יחס הגברים אליהן ומשורטטות תמונות של חיי נשים בקהילות ספציפיות. מחקרים אחרים מתארים את חייהן של נשים שעלו מארצות המזרח לארץ ישראל ואת השפעת הזהות האתנית והמעמדית שלהן על הבנייתן החברתית. חלק מיוחד בספר מוקדש גם לשיח הציבורי-העכשווי בפמיניזם המזרחי, ובו משתתפות הנשים המרכזיות בשטח זה. השיח המחקרי בקובץ אשה במזרח - אשה ממזרח מהווה ייצוג רחב וראשון של יישום אפשרויות המחקר השונות בתולדות הנשים ובזהותן, לצורך בדיקת ההיסטוריה, הזהות וההבניה החברתית של נשים יהודיות מן המזרח....

ספרות ההשכלה העברית נכתבה על ידי גברים ונמענה לקהל קוראים גברי; אם קראו בה נשים, הן חדרו בכך ל'מועדון גברי'. 'גבריותה' של ספרות זו משמשת מצע להבנת תיאורי האישה בה במחקר המוגש כאן, המתבסס על תובנות המחקר הפמיניסטי בספרות. מתוך נקודת מבט זאת עולות שאלות שלא נשאלו עד עתה: כיצד השפיעה גבריותם של חוגי המשכילים על התיאור שתיארו את הנשים? האם תיאורי הנשים בספרות ההשכלה משקפים נאמנה את המציאות החוץ-ספרותית או מעוותים אותה? האם נוצרה מסורת ספרותית של תיאורי נשים? האם קריאתה של אישה בספרות ההשכלה שונה מקריאתו של גבר? השאלות החדשות מחייבות עיון מחודש בספרות ההשכלה, והיצירות הידועות מתגלות באור חדש ושונה. מתוך קריאה זאת מתגלה הדו-ערכיות של תיאורי האישה – האחת אהובה והאחת שנואה: בקוטב האחד מופיעות דמויות נשיות נלעגות, שכלפיהן שולח המשכיל את חצי ביקורתו השנונים, ובקוטב האחר דמויות נשיות נערצות ומושלמות, המתוארות כדמויות חלום רומנסיות. שני הטיפוסים הנשיים מגלמים את תגובתו של המשכיל הגבר על המציאות החברתית והתרבותית שבה הוא מצוי, אם בדרך של ביקורת אירונית ואם בדרך של הצבת ניגוד אידאלי מרומם. בספר זה מוצגת תמונה כוללת של המגמות העיקריות בדרכי עיצוב דמות האישה בספרות ההשכלה בכל אחת מסוגותיה הספרותיות תוך ניתוח מדגים מפורט של יצירות ספציפיות....

הכתבים המקובצים באסופה זו מפרי עטן של נשים יהודיות במאה התשע-עשרה מפריכים את המוסכמה בדבר שתיקתן של הנשים בתנועת ההשכלה. מחקר של כמה שנים בארכיונים ובכתבי העט הספרותיים העבריים של התקופה חשף כתבים עבריים מגוונים של כעשרים וחמש נשים ששאפו לקחת חלק במהפכה התרבותית והחברתית לה הטיפה ההשכלה. כתיבה עברית של נשים לא היתה אמנם זרם דומיננטי ברפובליקה הספרותית של ההשכלה, נתקלו במחסום תרבותי-מגדרי גבוה במיוחד שיצרה הדרתן מן התרבות העברית – תרבות הקודש והחול גם יחד-ומן השפה העברית, שפת הספרות המתחדשת. אפילו המשכילים שהצהירו על רצונם להרחיב את השכלת הנשים, לא ראו בנשים שותף שווה, ותנועת ההשכלה התנהלה כ"מועדון גברי". הכתבים הנשכחים המובאים כאן מוכיחים כי לפחות כמה נשים, רובן ככולן בנות יהדות מזרח ארופה, לא השלימו עם הדרה זו והשקיעו מאמצים ניכרים כדי לחצות את המתרסים שעמדו בינן ובין ספרות ההשכלה העברית: מתרס השפה, מתרס הבקיאות בספרות הקנונית ומתרס ההדרה מן התחום הציבורי. התופעה המתגלה מתוך אסופה זו משנה את ההנחה המקובלת, כי לספרות הנשים העברית של תחילת המאה העשרים לא קדמו התחלות במאה התשע-עשרה....

אשה ויהדותה הוא ספר המקבץ מאמרים מכנסי עמותת קולך בשנים תשס"ט - תשע"ה (2009-2010). עמותת קולך היא פורום נשים דתיות - אורתודוכסיות, ששם לו למטרה לקדם את השוויון המגדרי תוך מחויבות להלכה ולמסורת ישראל. במסגרת זו הן פועלות לקידום זכויות הנשים בספרות ובהלכה, לקדם זוגיות שוויונית, מנהיגות נשית דתית, למניעת אלימות ופגיעות מיניות (עמותת קולך הייתה שותפה בייסוד פורום תקנה, העוסק בהטרדות מיניות בציונות הדתית) ועוד. הספר הנוכחי מכיל הרצאות הנוגעות לטווח העשייה הרחב הקשור לפעילות העמותה ומצליח להציג בלשון שווה לכל נפש את הסוגיות השונות המעסיקות את השיח הפמיניסטי הדתי בתקופה זו. הספר מחולק לשלושה שערים: התמודדות יומיומית, גוף ומיניות ו-פרשנות ועיון, כל חלק בספר עוסק בהיבטים שונים של חיי הנשים הדתיות במבט פמיניסטי....