היה היו פעם, לפני שנים רבות, בארץ רחוקה ושמה גרמניה, שני אחים. לאח הצעיר קראו וילהלם, ולאח הבכור קראו יעקוב. שם משפחתם היה גרים, ורבים נהגו לקרוא להם בשם '<mark>האחים גרים</mark>'. אביהם היה עורך דין, והאחים, כמו שהיה נהוג בדרך כלל באותה תקופה, הלכו בדרכו וכשבגרו הם הלכו ללמוד משפטים, הצליחו בלימודיהם ובהמשך גם הפכו לפרופסורים באוניברסיטה המלכותית. יום יום היו מגיעים לאוניברסיטה, לומדים, עושים מבחנים ולפעמים ה

אסופת מעשיות אתנופואטיות מתרבות הפולקלור הגרמני העתיק אשר לוקטו על ידי <mark>האחים גרים</mark>. לכל מי שחשב שהוא מכיר את ליכלולית, שלגיה ודומיהן, עליו לקרוא איך סופרו מעשיות אלו במקור. האלימות והאכזריות נראים בחלקן כמטרת על סיפורית, ללא כל מוסר השכל או רעיון שמטרתו להחכים את שומעו. עד כדי כך אכזריות, שלאחר מפלת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השניה הוצאו מעשיות אלו אל מחוץ לחוק, על ידי הצנזורה של ארבע מעצמות העל שנ

יש להודות כי איני חסיד מושבע על <mark>האחים גרים</mark>, ובכל זאת הספר הזה היווה משקל מכריע בילדותי, כאחד שקרא את כל ספריית הילדים נותרתי מיותם מכותרים חדשים לאיזו תקופה שהייתה לבטח חשוכה בקנה מידה עצום. הוריי אשר הבחינו בדבר רכשו עבורי את הספר, במבט ראשון סלדתי, גודלו של הספר מייצר תחושה של משטח שעליו מניחים דפים וכותבים בהיעדר דפדפת קשיחה. במבט שני התאהבתי. תוכן נפלא לכל מעז!

מצאו לעצמכם איזו פינה שקטה למ

עבורי זהו התנ"ך של האגדה. <mark>האחים גרים</mark> שמרו על דיוק ואמת במסירת המעשיות בכתב, מעשיות שעד אז עברו מפה לאוזן. בכך הצליחו לשמור על תודעה ואווירה מסויימת, השייכת ומרמזת על הזמן בו נולדו האגדות. אותה אווירה מזכירה את עולמם של הילדים, שמטבעם אוהבים ומתמסרים לאגדה. זהו מסמך נדיר בעושר וחיים, בין שלל העיבודים השיטחיים לאגדות ומעשיות שיוצאים לאור בזמננו. הורים מרבים לשאול אם האגדות באסופה אינן מפחידות מדי עב